Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 47

47 אלבמה לילויו, ואם טוד לא טהלש ממר,וי דמיה, וססגילח הכהן טוד חמשה לילות, טס לא סדבי טס שוס אדם, ואיומסה חנסן לה מיחוק נכן> של מסכיו. ואחיי זוג נדחה השפול טוד טי גי,”ס, ואחיי כן סבנש נגדיה ותרחץ בשלה נמים וסלנש בגדיה הטהולים ואו היא מושלה לנמלה . ובדחנו יבוא המקפל ז' החח ט' . גס היולדח הבדל טפ*׳ חוקי צויואשחל, במקום צנוט וטמאה אלנטיס יום, ואסל חשב טוד אלנעים יום בדמי טהלה, כמו נחולחנו: אשה כי תזריע וילדה וכי וטמאה שנעה ימים ושלשים יום ושלשה ימים השב בדמי טהיה, הלי נכללו איבטים יום: ואם נקבה תלד וטמה שנוטים וששים יום וששה ימים השב טל דמי טהלה, הי* בכללם שמונים יום ממט כמו בהצטגד, ונחדי היולדת אצל הפלשים חנטי אש שלשה •מים ושלשה לילוה להבליח אה השדים והמויקיס יושבי חושן וצלמות . ובן הרואה קלי ציין עפ״י מצוח צויואקהר טבילה וכבוש בגדים לטהיחו, כאשל צוה משה (ויקלא ט׳ו ט״ו). וכן טומאת הצלטח וטהיתה (ט״ן הטיח• על ושלח אס הצפול החיח על שני השדה , במאמל בקולה של׳ בכוכב• יצחק נ׳ט). ירן טומאת המת מפני היותו אז מפנן לוחות יטות אצל הפלשים. ובאשי המת מטמא יק עי• לחלוחית הלקגון היוצא ממנו, ע״כ לא •טמא דבל יבש הנוגט נו. ואמל צילואשתל בשילוש נ ״דגן או חציל נינוש טלם ולסלוחם לא יטמאו בנגוע המת נהם, אכן אס הם מלוחלחים ולעננים יטמאו' (שפל קדושה וטתיה שיפה זי) כמו שנאמל (ייקיא "א) ,ובי יותן מים על זלע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם'. וצוה המחוקק •הפלשי שם, כי בל הנוגע נמת יטמא, כל כלי מתכת או ען •ונא באש או נמים ונוהל, יכל כלי .חיש •פנל, כמו שכתוב (ויקיא י׳א ל׳ג). — וכן האמונה הנ׳ל כ׳ נגוןז המה שוכנים לוחות דעות. ואמי צויואקתר (קדושה ועהלה פס) ,נניח הקניות (Dahkme) לצים ומסינשים לוחות ימות המונים המונים* ע׳ד מאמים (גיטין ע' אי) ומזה המנהג בינינו למהר לקבור המתים (זוהי אמול דן> שיח) ויש כי יחפצו שימהר גופם המס ליקוב עיי תקבלו עלום, ע*י עשי אין ישראל, או ע׳י חפירת הקבל עמוק נקלקע פד מקום מוצא מיס. ובן לפי אמונת הפלשים והמקובלים שוכנים לוחות דעות בצואת גללי אדם, נניח הכסא. וגם נגיהנם ששם נידונים גס בצואה רותחת . סימן גי. עבודה חפלה ונלכה. עונש המלקות לישע כדי לשעתו עם יצוטה של גמל אצל הפלשים, כמו מלקוח ארבעים אצלנו טם לצגעה של עגל ושל סמוי (מכוח שיג משנה •*נ), ודומה אל רצועת המלקות (Dura) נדת הלאמא הנעשה מעול הסיס הקדוש Daratschuk ומונחת תמיד בהיכל תחת המזבח, ובן בחוקי הסינים (ע״ן בשי ,סינא' מהאנגלי Medhurst צד 109) היה עונש מלקוח ארבעים במספר . — ליליאשחי אמל בי בל קסם ונחש אן נכס השטן אחי ימן הוא, ע'כ נלחם כל •מיו נגד האמנושים המכשפים, ואקל כל מיני ניחוש וכשון> (עיין נמה שבחנתי בכוכבי יצחק כיח לי 66 אודות כישו!) וניחוש שנמיני מתכת ממשלת מלן בלהות הוא שלוטה) ביט בתורתנו שמות ז', ויקרא יי׳ט דניים י*ח). — הזמורה במבודח השישים (Barsom) אשל נחשלת השחרית השתחוו קדמה ובידם צלול ענפי חמל או למון דומה אל לקיחת ללוי ארבעת המינים נחג הסבות. — וכבר הטיל החכם פראנק כי במצוות האפעסטה: כשיקום אדם משנחו לא •לן די אמות נעים •שים את תחל• הוא הכשדי (Koiti ילי׳ק מזה השם ,כשדים*) על מתניו. הנני הזה הוא כמין חגורה קדושה לנעלי קלב כעין הארבע כנפות טם הציצית אצלנו, והוא משזר מן ע*נ פתילים נצקון לחש איזו תפלות ובקשות . ואלה ברכות ותפלות הציצית אצל הפלשים': נמלות הלילה או נעלות השמי יקום הפלשי משנחו זילנוש את הכשדי בעודו עלי המשכב, אס*כ יטול •דיו וירחץ פניו נע* רגלי השור וינגנם בעפר, ואח“כ יקס מלא ספרו מי יגל• השוד ויאמר : תשני ותמגר אח השטן אחרימן האיור• והנוכל הזה, הלוח הלט הצולל הזה l הלימה נא אולמוז את לאש הפלשים ושלשה מלאכים הטובים הטהורים והקדושים שלה l — וזאת התפלה נעת. לבישת סגולת הארבע כנפות : לשם ימוד האלוה הטוב והמטיב לב חסד יאמת הצוי תמים סמלו שופש צדיק טוב לכל ומשביע לכל ח• לצון. אנא המלן אוימוז השמידה אח אסלימן ומלאכיו היעים I (נמלת אחלי« ן יאסי נכצן> הטלית קטן בידו השמאלית וינעל אוהו לצד הימין ג' פטמים ויוסיq לאמי:) גלש הלאה. תשבר ותמגר אח אסרימן ואת כל המרקים והמחבלים החטאים והטמאים, כל מלאכי ישע האלה תטקי לנצח ויאבדו (כאן ינער בנחת .את הטיק משמאל לימין ומניח •מ•« על החזה יאומל:) ישלש ויצוע הצולל ימח שמו וזכרו לעד l הה המלן אורמוז, מי אבכה על כל