Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 21 (1867)
- Issue
- 34 (1867)
- Date
- 1867-01-01
- Page
- Seite 46 (sequence 47)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4785731-4788528-6613330--3402-4788575- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
46 דומים והם: פרת ומדקל הוא טיגריס, אבל נשמות סיסי! »•חון חלוקים חבמי הנקורת ליפה Lassen הפישון הוא אינדוק, נאשל הנהו חוגג אה אין החדלה אשי שם הזהג ואגן הגדולה, כ• כן נמצא זהב ננהי אינדוס הפליק, אגני יקי נמצאוח גחניגוהיו והניולח הוא אולי Moschus , נפגם גיאשיח, נ״נו נזכר חוילה אצל אופיי שהם נהודו, והנהר גיחון לדטח הנ*ל הוא Oxus , שכן מכנים אוחו העיניאיס Dschibuti עי היום חזה. וליפה שפימגעל יש לשטרהו פוי ננהי Jaxartes , אגל איננו הנהר ג א נ ג ע p פלא נודע פוי להקזמוניס בעולם הישן. ומפני שנאמר על הנהי ג י מ ו ן שהוא חובב אח אין כוש החליפו יניס נ׳ הוא הנחי ניצוק, ושפיעגעל משעל שרצונו בנ׳ל ׳אקקאיפפק במקום חגורו פס הנילוח. שבן נמצא בחפר "נונ-דהעש לאמי": שגי נהלים האחי איגדוט ו#ני וועתרוע נמצאים בשה׳ קצוח גן פדן האין, האחי הולך מירכה׳ צפון מעינם, והשני קדמה, מחקור מחצבתם הגיחו מלפנים שמונה עשרה נחרוח, אשר שם הראשון מהם ErAt הוא פרת, ושח חשנו Dagrud או Diglito הוא חדקל, וכיון נשם וועהרוט ליעחו על הנהר אימוח . ועל הנהר אלגרוע אמר גנונדעהעש שם: ארגרוט שם הנהר היוצא מן ההר Arburdsch והולך ירן מזל הארן המכונה Am&sS אל האיץ מצרים המכונה Me«jr ושם נקרא נילוח, וזהו כוונה הכתוב על הנהר ניסו( שהוא ארנרוט הוא יאקחאלעעח הנ״ל החובב מתחת לאין אה ארן כוש. — וכן שיפור בריאת השמש גיוס י הרביעי נחפר בראשית דומה אל שיפור בריאה השמש באלן» ז, נ׳ גם אצל הפרחים אלן» שנים הוא יום אלה" ע״ד כי אלן» שנים נעינ׳ן ביום אתמול j\\ כ׳ יעבור וגוי) הרגיעי אצל הפרחים. וכן החיפוי מעץ החיים ומען הדעת טוב ירע, דומה אל הגדת הפרשים מען החיים Guokerena שעליו פרי הלבן , H&oma וממן משולל כל מצוקה הדומה אל ען הדעת, וכמו שען החיים בעדן נשמר עי׳ כרובים, בן נשמי Haoma ההוא הגיל נמים עי׳ דגים . וכן בריאה האדם הראשון זכר ונקנה אשד נלקחה אח״ב מאחה מצלעותיו דומה אל האדם הוא הפן אצל הפרשים אשר היה יו פרצופים וכוי ונוי. — בהשוות נעים זמירות ישראל את השמש כגבוי לרון אורח (חהלים **ט) נראה כרומז על בנוי השמש נקפלי הצעני נחואר גבול קל המלון . ומציגו בי כהני הקודש או חלקיהם אפל נבחנו אחדי גלות ננל מיניים ברוח הפרשים ד'מ הפרשים ברצותם לטהר אח הנפש מצדם לטהר בהחלה אס הגון» פ" טבילה כגוש ורחיצה , באמונתם ב׳ האדם נטמא נהוליו עיי אסרימן אשר נצב לפניו ויאמר אליו: אנב׳ אלה• השמים והארן I על בזאת רומזים הכתובים ,הן בטון חוללה׳ ונחטא ׳תמהני אמי וגו׳ תחעאנ• באזוב וגו• (החלים נ״א)' .אדם ילוד אשה וגוי מ׳ יהן טהור מטמא" (איוב י״ד) . — וביותר קימו וקבלו האגדות והמדרשים הלבה משיפור הפרשים באשר העיר עיז החכם רא״ק על שחיטה וקרישה העיז (יומא שיט וסנהדרין מיג) הדומה אל ספור הפרחים עיש. — וניסוי דומים הבחנים האחרונים אפל להמקונלים אל שיטח י לזיואסהי , ראה ר*'מ נשי מגיד מישרים המיוחס להרג ני•, איך כמעט בכל שנוע ושנוע נא אליו המלאך להזהירו מן נחש 'צ׳הר ושמאל החושבים רק להומו ולאביו ולהשמידו, ורוחות הרפות מתנקשים בנפשו להשמידו, דומה ממש אל כל תפלות וענודות הפרשים המלאים שמירות ותקנוה נגד הקהה פגיעה ונגיעה הנחש המורן» הוא אחרימן המסיח והמדיח והמטמא והמעניש . והנה המקובלים ובת החסידים הקנו ענין יום הזברון ויום הכפולים למלחמת בשטן המקטרג מדור דור , כל התקיעות כדי לערבב השטן וכל החפלות כיי להשתיקו, וגס פיוטי ר״ה דו׳הב מלאים מזה , במו: מקטין בכבל אחור וכוי, נעול מרגל וכי' תח קטיגור וכוי. ומי שקורא ביוצר ליו״הב הפיוט המתחיל מ׳ יתנה הוקף וכוי המתאר אח השטן אסרימן הנחש נעל זבוב תזה בכל פרטיו לאמר: אדם וכוי מיוחס בחטא הוא, מחולל נעון הוא, ויצר לנו רע מנעוריו, חורש לו במגוריו, אורב לו נמקהר׳ו, מקנן בנחש נקחריו, בזבוב במפתח׳ חדריו , מבאיש העיקה בזוהמת שאוליו ובו׳ , מתנקש להפילו גמכמוריו וכוי, הקורא הזה יאמין לקרוא פרקים שלמים בתפלות בעבודות ובברכות צענד אפעקטה . שימן בי. דיני טומאת וטהרה . האל הלט השטן המקית שמאלי המדיח הנח6 אהרימן ברא והסב כל טומאה בגוף אדם ונהמת, הוא הקב, לדעת צורואקתר, את זוב נדת הנשים בטומאתן. ומזה נם בין נבוני לחש אומתנו'האמונה כ* שמאל הקב אח נדת דוחן (ר' מנחם בראשית דף ביט. ,עמק המלך שער עולם התוהו פרק מיג) < על בן צוס צורואקתל לאמד: כל אשה נניח דוחס תשגר במקום צנוע (Daschtan satan) /