Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 41

—* *i — בומים ההם קם באלן פרק נבוא לגדם ומחוקק מפורסם 1םמו צערי ו ש •היא צ ו ר ו אקח ר, והצלח עליו לוס דעח ודח, דכהוב לעמי פרח ומדי חורה חדשה ימשפטים ישרים . ואלה חולדוח- צורואחפר היוצאות בקוצר מלים מחפר ,צמלדוש נאמעה': בהולד צערדוש לאביו פרשן! ולאמו דוגדו היה מלא זיו אור מגה < על. נן קראו לו המופיע והמאיר לארץ ולדרים עליה . נימים האלה חי נאלץ ההיא שר המגיים או האעגושיס ושמו דורו נקיי ון, ויודע אל רנ-מג הזה כ׳ הילד אפר נולד ׳הרוח אח כחא ממשלחו בממלכה הכהנים וינער אח האמגושים מן האיץ, וימהר ויחבוש אה סוסו׳ ויבא אל ניס אבי צערדוש וימצא אח אמו מיניקה אה הילד אשר כגמול עלי אמו בין שדיה ילין. ויחי אפו וישלח אס ידו לצווח אח ענסיו להמיח הילד, והיבש ידו ולא יכול .להשיבה אליו, וישב הוא וחרטומיו בבושה פנים אל מקומו . אחרי כן גננו האמגושים .אה הילד צערדוש ויביאוהו המדנרה, ויעקדוהו וישימוהו על מוקד זפת נוערה, ויה׳ כל ה,פה למיס ולא השחיח נצערלוש מאומה, ואחוריו נמסד ממנו כחוטי. פשהים בהרימס אש. ויגדל הנער דה׳ כנן שלשים שנה, דקם דלן אל ארץ איראן הוא ומרעיו, ויבואו עד הנחל אראקחעס, ולא מצאו אח.המעברה לעבור אה הנחל, דנקעו׳ סמים ויעבור צערדושיואנשיו ביבשה כמו על גשר . ויהי היום דלן צעריוש אל היכל המלן גיסטספש אני דריוש המד׳,׳ ויעמוד לפניו ויברכהו . וישאלהו לאמי מ• אחה? ויען צערדוש ויאמר: ציר אלהי האור-אוד מד'ז אנכי . דעש אוחוח ומוסהים לעיני המלן ולעמי המגיים רואי פניו , ויעשו כן גם הם בלהטיהם , אכן צערדוש היסין> עליהם להפליא פלא נאוחוחיו ונמופחוו אשר עשה לעיניהם . ונערם נחן צטרדוש את הורהו לעמו היה על ההר אלבארד׳ ארבעים יום וארבעים לילה, לסם לא אכל ומים לא שהה, ושם נגלה לבלה׳ הצפינו בחב׳ כי אס לפיקמו ברבים, וכבר החלות• <ה שלש שרם לבקש לו ניח דפיס פעם נווילנא ופעם בודען. אבל נעודד עושה הנה והנה, ויצא החלוץ השביעי מתחח ידי האומן הגדול הסכם ׳היש, ונשנה השדח לצאתי לאור בעברי י לרגלי מסעי נלנוב היטיב עמד ידידי הרב החכם מויה אניס קראכמאל נרו להשאיל לי אח החלוץ הזה עי׳ ידיד החנם השלם מוה׳רל סןזענטהאל נרו, ונפתח׳ אח הספר ואעבור נין נחר• עליו, עמדתי משמים ומרעיד נראות׳ כ• החכם יה'ש הקדימני בתוכן העדן הזה, וברוב עסק /!פרי חקר ודיש כמעט פרק נפרק ממש כנדן חקירות׳‘), א, אמרה׳ חבל על חסרון זמני ולעמל׳ לריק, נ׳ שכחתי לבקש רחמים גם בזה: שמא ׳קדמני אחר . ואשוב וארא כ׳ לא נשאר ל׳ רק עוללות בבציר הכרם הגדול הזה , ואנופן. ידי עוד הפעם על שרידי ספרי לקצות ולקצץ נו, לחה לפני הקוראים את המעט הנשאר לי ■לפלטה בייש .מלין ובקיצור נמרץ ההילך ומעיר על משנתו, בחקותי נ׳ אוזן המשכילים מלין תבחן למצוא בדברי' אלה כה וכה איזה דני חדוש והיה שכר עמלי . והנה אך למותר להעיר את אוזן הקורא המבין בלימודים האלה, כי גם חקירות׳ גם חקירות ׳היש בזה אינם כ׳ אם הערות הארות והשערות בעלמא, ומי זה יאמר בעדנים כאלה : קבלו דעתי! כ׳ אין אתנו יודע עד מה קלטנו אל מטרת האמה (עד לעצמו ומגמת חפץ שנינו) והאלהים יודע! uni veranlaßt, lur Steuer der Wahrheit z» notifiziren, ״»Wir find י) daß unser gelehrter Areund und Mitarbeiter, als er eben niit seinem druckfertigen Manuskripte nbch Wien kam, bei uni nnvermnthet bei jüngstt» Heftes de» Odalu/. ansichtig wurde, in welchen! er zu seiner nicht geringen Ueberraschung fast in all' seinen vorläufig noch nur handschriftlich vorhandenen Ideen und Korschungen von den! gelehrten und scharfsinnigen Hrn. S ch'o r r sich in der Oeffentlichkeit zuvorgekommen fand. Seine mühevolle Arbeit in bescheidener Selbstverläugnung all acta legend, bietet er hiemit nur seine nach tüchtiger Abweidung de» Thema'- ihm restgebliebene Nach- — .חלוץ zum מאסן. lese alt ועתה ילחכו' הקהל את סביבותיו פה — כלחוך הפור את כלו! Les gramls csprits ses rencontres. ■*- Ster». 8