Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 34

34 אל שר רב החובל טענעטהאף. ברכת פרידה למנצח ליססא בעת נסעו לאמעריקא. (Nach dcm Dmtschcn dcs Dr. L. A. Frankl.) Von M. E. Stern. רבבות חללי גביודים נטושים בשדה מערבה. והנשר מתאם ראשים י מתבוסס בןמהו, כקץ מנד'בשבעת .ימי איד צר ובבא חיל עצום■’למוד נצח — כלא היה הנהו! משמים עמדנו לחרדת שמע הנורא. ובכל פנים’חורו י פארור כלימה מתוח׳ וכל מלה היוצאת "מציר חדש בבשורה לנו חדשים למקרים לעקון" מורת רוח. "לחזיק בשלח" נאקת נקם עד שמים, להעביר קול פעמון סוער עדי רמה. עלי ■לב מי עלית אז. שובן'רחבי מים. וצים הלחם■ זעיר"חמושים וכלי מלחמה? מעלה כסף אין קצה לעת משחר חןלה מני חיאור, ועליו נוסעים ענני חשך וחרון; והנך חורת עליו בטרם חרסה הסתתרה ממןתב עט מבול דמים תיו״שמךילזכרון. מי זכר אז איוחך, בי רק ץ־ך מצלת את״תהל״ת הנשק הכהה ' ובבוץ'טבועה, אף אם היא בירכתי "תהום רכה צוללת לחרימה ממחלפות שערת ראשה הפרועה. אורחת צי איטאליא באה מתקרבת. ותחת כבד משיאה תהום הים"ישוח, דרוכה בכח עז." אדירה כקשת״מות, ובנחשתה מגדל ותרן " כ&חרה ברוח, , : T: t : s - י ג ־־ ־י T .