Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 23

23 ואם גם אשא המלך השיר •ענודה המפלצת ממוך נפי ישראל לא הועיל «ה לדורות כי אחרי מותו מזר העם לשורו רע ככל3 שנ על ר,או• ע ם נימי ירמיהו עודם מחזיקים בטומאתם. ואולי רימז הגניא אל ענודת הפאלליש גם נעשוק תפלצתך השיא אותך (מ״נו ט״ז)_ וכנר מניא יש״י(שם) זה הפירוש נשם..יש אומרים. יהיה איך שיהיה •אין שפק כי שטופים העם נימים ההם נענודה מכוערת זאת, ראה שגם יחזקאל .» ■מוכיח את העם ותעשי לך צלמי זכר ותזכי נם (ט״ז י״ז) ואם גם נראה מדבריו כי יניע חדות מני קדם אך לכל הפחות זברון המעשה הרע הזה עיין לא אבד מאנשי דורו ויען שעבודת הפאלליש נקשרה נתולדקה וברוב עניניה עם הגפן והתאנה (כאשר בארנו} על בן אהבו הנו הנביאים נמליצתם תיקרה לקמת משלים מן הצמחים האלה או לרמוז אליהם נדני מת נכל מא,ום שמוכיחים את העם על ענודה זו ועל מה קגא עמת מזנות ונאפופים. .והועיל להם ליפות מליצתם בזה הענין כי גם על צד הטוב נמשלו בני ישראל לגפן ולתאנה מימים קדמונים כאמרו גפן - ממצרים תשיע (תהלי׳ פ' ט,) וכאמרו כרם היה לידידי (ישעי׳ ה׳ א׳) (וזה מפני הדמיון שביניהם במעלות טובות) ובזה התעוררו הנביאים לפעמים להציג מערכת מול מערכה על דרך ההתנגדות (אנטיטהעזע) מה• שנמשלו בני ישראל לגפן ולתאנה ע״י נביאי השם י״ת ובמה התדמו להם בלכתם אחרי הבעל ושיקולי עבודתו. ואס תשים עינך על דבר זה אז תבין כמת פשוקים מדברי הנביאים על צד היותר יפה ונחמד לדוגמא אזכיר הישע ט' י׳ כעננים במדבר מצאתי ישראל כבכורה נתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה נאו נעל פעור וינזרו לנשת ויהיו שקוצים סאהנם עכ״ל לא בחנם מזכיר הנביא כאן את הגפן ואת התאנה אלא כוונתו לומר אמנם נמשלתם לצמחים האלה בעכין זה שמצא השם ית׳ אתכם כגרגיר אחד קטן ונבזה ופריתם ורביתם אך אתם בדרככם הרשעה הפכתם את המשל לענין רע בזכותכם אמרי עבודתי הבעל אשר נם •היא נקשרה עם הגפן והתאנה כאשר בארנו. וידוע שבעל- פעור ונעל שתם י(והוא שמכנה אותי'הנביא בשם בשת כאמרו •רונשת. איש נשת במקום ירונעל איש נעל) אחד הם דק שהראשון אליל מצרי. והשני אליל פיניק* . ועתה נוכל להבין גם דברי ירמיהו על דרך הטוב והנכק הנה אחר שהתחיל להוכיח את העם על רוע מעלליו בכלל נאמרו תישרך רעתך ומשבותיך תוכיחך וכוי בא אל הזנות נפרט נפשוק• כי על כל נבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צועה זונה ואמר שימז נזה אל ענודה מכוערה של בעל-דיוטאיש מושין> במליצה נשגבה מאד ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי שורי הגפן נכריה ר׳ל לרוע הפכתם משל ■הקדמוני כי אתם כרס ד' אתם ולחשוב שנגפנים נדמיתם י למען היות נצר מטעו מעשה ידו להתפאר ואולם הלכתם אחר הנעל (אשר עבדו אותו הגויה להיותו לפי אמונתם בורא פרי הגפן) ונזה נהפכתס אל שורי הגפן נכריה*). ומלת נכריה בכאן הפךישל יאמת (אינלענדיש) על דרך שבון ארץ י *) ולשי שירוש נו תני ל נכון לשרש מעם־ דמויה ביחזקאל מ׳ י״ז כמו אנר תשמיש ■ ויהיה א״כ כוונת הנביא שבני ישראל שולחים• אס תאני כלש׳ שכינה •או שירמוז אל צלמי פאללוש או שירמוז אל הזנות שזנו עם הקדשות במקום קדוש כנהוג נין הגויס שבימים ההם. ומת שיקומן האבר נמלת זמורה אשר עיקר הוראתה יתור סל גשן׳־סוא־-נ«ה ■על ההתקשרות שנץ עבודת הנעל ונין הגפן כאשר בארנו י■ ׳ז ד בפגים׳•.- ואולי רמז כיחזקאל, ■אל זאת תהתקשמח גם נקשיעעל עיו. ותניחו לגו