Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 20

שפתיהם, ותהי פעולתם מאפע בנה* מגוריהם ונקרב מחגיהם, כי שם יבוזו לשכל מליהס בבתי מקדשיהם. ועפ׳י זה לא גפלאת ולא רחוקה כוונת דברי ד״ע לחניריו, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור, היינו לבה״מד להגות שם בתורת הי כנ״ל, אל מאמרו בלבבכם ואל תחשבו ברוחכם מים מים, כלומר ים די ׳ספוק בלמוד התורה, המשולה למיס, להפיק רצון מה׳ אף אם לא ישכים הלמוד ההוא עם המעשה אשר נעשה נקרב מחנינו ונסגרת בני האדם, כי לא נאוה לשארית בני ישראל לדבר כזב ולחלל דבריו, כנאמר מפי נעים זמירות ישראל נשם אדני, דובר שקרים לא ינון לנגד עיני. . ואחרי האמת והדברים האלה יש למצוא פתרון בהכשר ויתרון לדברי הילקוט הנ״ל כי המה מכונים ממש ומישכמים עכל צד לדברי הש״ש במשי זבחים דעולה נאה לכפר על חייבי עשה, ואמנם סכמי המדרש השכילו ללבוש הלכה זו במעטה אמרת להודיע שבת המניעה מעשות בפועל כסק המצוה אשר צוה ה' והיא משום שהאדם מתצירן בלבבו כי ישפוק לו הספן והרצון בענין עבודת ה׳ ואינו מהצורך אל פועל החצץ, ועל כן בחרו לשון ערומים נמה שאומרים אין העולה באה אלא על הרהור הלב, והיינו אס נפתה האדם לדברי המסית כי יש די וספוק לצאת ידי חובתו חובת מצוה במה שמהרהר בלבו, ולהאמת דבר הזה ולחזקו במסמרות בל •מוט אמר ר' לוי מקרא מלא הוא והעילה על רוחכם, ומ״ש מקרא מלא הוא, מטרת כוונתו לסיפא דקרא היי לא תהיה שמפרש מה ש״נאמר ברישא, ור״ל דהנניא הורה נדברים הללו הוראה גמורה כי העולה על רוח איש וכתוב על לוס לבנו בלבד, בלתי אם יצא מכח אל הפועל, כאין וכאפס יחשב וכלא היה הוא, את כלו יקח הבל ישא רוח, ואולם לפ׳ז עדיין לא נשמע עצם הדני שהעולה באה לכפר על החדל לעשות כסק מצות התורה אשר נטל עליו, לכן שאל לו במשפט ממי אתה למד? והשיב מבניו של איוב נלמד דכתיב והעלה עולות מספר כולם כי אמר אולי מטאו בני בימי המשפה והשממה גמה שחדלו מעמות את אשר לוה ה' לעשות בפועל נאשר שגו ברואה להתברך בלבבם לאמר, אחרי כי ברכנו את האלתים בלבבנו, לא נאמר עוד אלהינו יבקש למעשה ידינו, על כן הניא אביהם עולות מספר כולם, למען כפר בעדם ולמען לא יזידון עוד להקל עולם. עבודת המפלצת (דער פאללוסקולטום) רמוזה בירמיהו הנביא. Bon Dr. M. Güdemann, Prediger in Wien. גדולה המנוכה בפירוש מלת תאנתה מובאה בירמיהו ב׳ כ״ד בפסוק פרה למוד מדבר נאות נפשה שאפה דוח תאנתה מי ׳שיבנה וכוי רבו כמו רבו הפירושים אבל אין גם אחד נהם אשי יסכים אליו שיקול הדעת הישרה. ובטרם אענה בה אף אני סלקי לחוות דעי גס אני אסדר לפניך קורא נעים