Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 15

1*1 — / מלת תמונה אינה נופלת בלשונינו על עלם הדבר המבוקש שהכוונה אליו כי אס על שוס למיון שמדמין אליו נשום לד מן הלדדין אס בענין מעניני העלמים או גשום מקרה ממקרי ו או בשום יתוש שמירשין אליו מעלמו לא שאותה תמונה היא העלם המבוקש כי הדומה לזה אינו זה כאמרו לא מעשה לך פתל וכל תמונה ועשיתם פשל תמונת כל תמונת לנגד עיני ואתרי אשר פתחתי לך זה השער אומר כי עניין ההנעה נמקלת כתני הקודש או ברובם נאמרת על מי מייתתכל היטב במה שאין הרגש ראותו יכול לשלוט עליו מהרה בלא זמן ומכריח ראות עיניו ומפליג בהבטה ונהשתכלות עד שיוכל לראותו ראיה שלמה כאמרו הביטו וראו והעורים הביטו לראות נמלא מקדים ההבטה לראיה וכן נאמר בלשון בני אדם הבט משמים וראה ואיפשר שיהיה הנראה נעלם ומבושה או מלד קטנות הנראה או רחקו או מלד השרון הראות שלא ישיגהו כלל שאפילו שיפליג בהבטה בתכלית מה שאפשר לא יוכל לראות כמו העור שאין לו שוס דרך להשיג שום נראה ואפילו יפליג בהבטה וכמוהו 'הבט נא השמימה הנאמר לאברהם אבינו ע״ה במראה הנבואה ענינו השתכל והתחכם אם תוכל לספור הככבים שהם גופים נעלי גודל ומשפר וכן אמרו ללוט אל תנט אחריך ענינו אל י תהרהר ואל תשים לבך ל»ה שאתה מניח אחריך כי אין דרך להצילו ותהיה כונתך להמלט על נפשך בלבד וכן כי ירא מהביט אל האלהים וכן אמרו ותמונת ה, יביט ענינו מעיין היטב ומכריח מחשבותיו ולוטש שכלו לדקדק ולחפש אמר ידיעת סוד הענין המופלא המתואר בכבוד האל ית' כאמור הראני נא את כבודך עם היות כונתו אל העניין העליון המתואר בפנים לפ* שלא נשארה לו מחיצה שלא קרעה זולת זו תהו אמרם ז״ל משה ראה את ,השם ית׳ יאחר מחיצה נהירה אמת ואונקלוס תרגם ותמונת ה׳ יביט ודמות יקרא דה' יסתכל ודמות יקרא דה' היא דמות כבוד השם והנן זה והודיעו האל ית' שאותו ידיעה שהוא מכוון אליה ר׳ ל ראיית םנים_שהם מתוארים בתמונת האל ית׳ נמנעת מהשגת השכל האנושי נאמרו כי לא ידאני האדם ומי ולזה כיון דוד ע״ה נאמרו אני בצדק אחזה פניך הכוונה לעתיד לא בהיותו נזה החומר וזהו אשבעה בהקיך תמונתך לכך נאמר ותמונת הי יביט ולא אמר ותמונת ה׳ יראה והדקדוק באלה העניניס האלהיים הנעלמים והמפוש אחר המלות הסובלות כוונותיהן הפנימיות הוא מראה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יבולה לשמוע ומבקשי ה' יבינו כל. סרק ם' וירא בלק בן צפור בעניין דבור האתון נבוכו נו המפרשים ונשתבשה עצתם שבוש גדול קצתם נהפכו נו מצד אל צד וקצתם גזרו כי הענין כפשיטו ושדנרה האתון ברצון האל <ת' נדרך מעשה נס וקצתם אמרו כי הכל במראה ׳הנבואה מפני שאמר הכתוב מלאך ה׳ לפיכך היה קשה אצלם להעמיד הענין על פשוטם פשוטו על דעתם שאין המלאך גון> שישיג בהדגש הגקז וזה אמת בלי ספק אלא שאולי יהיה בהם מדמה כי המלאך הוא שם ראשון לשכל הנפרד והדבר אינו כן כי הואי מושאל אצלו מצד היותו שליח לעשות מצות קונו וכל עושה שלימות נקרא מלאך כמו וישלח יעקב מלאכים וישלח מלאכים אל בלעם בן נעור אני תמה תימה גדולה על אמרם כי הכל היה במראה הנבואה אחר שהעיד הכתוב ותרא האתון את מלאך ה' ואמר המלאך ותראני האתון עם היות בלעם בלתי רואהו בשום פנים כי אס נסוג הענין כאמרו ויגל ה' את עיני בלעם ונאמר כי