Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 10

16 וכולן ר״ל הנבדלים והגשיחיים עושק אה מלאכה הקודש איש איש ממלאכתו אשר המה עושים וזו היא מגבלה הנבואה הכללית והיא כוללת מעלוה היבה כהי שלמות הכהות הדמיונית ישלמות השפעת השכל על כל אהד ואחד והמלאכים מודיעין לנביאים צורות משמרותיהם וצורות שליתותיהם בלבד ברברים העתידין לכל נביא כהי שלימותיו אס על ידי דמות שופע אם על ידי דמות שוער והנביאים מגיעים להמון עם כפי צורת הבבואה המגעת להם בלבד על פי הממונים על נתינת השכר והממונים לנתינת העונש מתהלת יצירתן והרשות ניד הנורא ית' וגם הנביא יודע בן וענץ יעקב ע״ה וענק■ יונה ע״ה יוכיחו לפיכך אמרו חז״ל תשובת ׳ומעשים עונים כתריס לפני הפורענות ובהנעהת העונה נאמר ג״כ שמא יגרום החעא רק בהנעהת היעודות לעתיד כנר הנעיחתנו הנבואה האמתית כי אשלח לאשר אשאיר וכן אשלח לעונס וחעאתם לא אזכור עוד הרי לך שאין לפחד ■עליהם מגרמה החעא ואע״ע שיןצת הנבואות יציאתן לידי מעשה איהשרית והיא ניד הנורא יחי בכל מקום \ שנו׳ נו אני ה׳ או פי ה' דבר אין להשיב כאמרו ההוא אמי ולא יעשה וכן לא ימול מדבר ה' ארצה וזהו משל ירמיהו ע״ה כי שוקד אני על דברי *?■' לעשותו ואמר כן יהיה דברי אשר יצא מפו לא ישוב אלי ריקם והתבונן נו היעב ועד כאן מגעת נבואת כל נביא זולה משה רבינו ע״ה שאין אנו יוקישץ ממנו לזולתו וכל זה צריך עיון דק ושכל זך ודעת מיושבת והנסתרות לה׳ אלהיט ית׳ שמו ויתעלה זכי שם קדשו. פרק ל״ה נפרשת ויהי בשלח פרעה, וישע מלאך האלהים הוא עמוד האש המורגש שהוא שלוח של האלהיס * המתואר נאש העליון הרוחני ושוד זה נרמז קצת רמז בחשבון השלוח שהוא י שוה לחשבון השולח לפי שהשלוח המורגש ומשפיע משפע השולח המושכל ממפן הנורא יחי ורמזתי בכאן לחושפת הה״א במלת האלהים נעבור תהיה לי לעדה בכל מקום אשר תבוא שמה וכן השם וכנוייו כשבאים שמוכים זה לזה יודע כי שם מלאך נאמר בכינוי לכל עושה שליחות אס רומני או גשמי ונאמר ג״כ בשיתוף על שמונה צורות נבדלות זו מזו מקצתן נעצם ומקצתן במעלות ומהן רומניות ומהן גשמיות ומהן נחתמות לשעתן נענעת המלך ישודן ג״כ חתום ובל אילו הצורות מממנות זו מזו אצל המשיגין פעולותיהן כפי השתנות צורות השליחיות והכתובים המעירים על שתרים אילו ■עפנו עדיהן ויצדקו, ה׳ נשי היא שיד גדול איני יכול לפרשו רק אמקור ממנו ראשי פרקים כמגלה אצבע ומכתה טפחים ואומר כי הנש הוא הדגל שחונים המחנות שנינו וכולם פונים אליו נשוה ישעו ננשעו ויחנו בחנותו ואליו רמז דוד ע״ה נאמרו ובשם אלהינו נדגול והחכם בנו ע״ה כשתארו נצח ואדום הוסיף דגול מרבבה והנן זה ונאמר שיש ישי אשר עומד לגס עמים והשוד נשרש אמד שתאמר ג לו י ו הגשמי נמטי וננצר ובישי ג״כ סוד והוא שהוא כופל מלת ימי ומנוחת השרש כבוד ונאמר ונשא נס למים ואשף נדמי ישראל ואמרו יד על כס יה כאמרו יד ישם ודמיון זה מה מאמר באבשלום בעבור הזכיר שמי וסמך,לו ויקרא לו יד אבשלום ונאמר ויד ה' היתה אל אליהו ותהי עליו שם יד הי, והוא הנאמר נה ובני ישראל יוצאים ניד רמה ונאמר ה' רמה ידך בל ׳חזיון והפעלים המיוחסים אל היד וזה סוד, והמאמר הכולל הוא הנה אשא אל גויס ידי ואל עמי ארים נסי, ואמר דוד ע״ה נסה