Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 6

- '6 - על ספרי p מ:מון אור ד!ןש הופי״ע י וזרוע יעז מחקרו עד להפליא הודיע ׳ ־מטמוני איבריו לטש 'מחלדי הנשיה; בם התעשיקוירועי' כין לעליות בוניםי ובשלמה למו שלום?גדשו המדפיס ׳?גוללו אבן בבודה מפי באר תושיה. - וככה הניף;דו בעש! רוחו לגלות, 'ולהוציא;קר מזולל ׳ אמת ממהתלות ׳ יבין קופאי שמריז שוא" י וגומלי אמומם - ומה עודי-אספר' מעזוז גודל מחקריו? הלא'Hört חקוקים בעט ברזל בספריו י לעיני זעם'יזי אלה הן המיה נתונים! מה אספי הפעליך, את נפשעדקה? ערל' שפה-ה-ני י י ׳?לעג' לעוון'אין?ינח י בתתי"במו מכולל', הלא אתן מגרעת! כבד פה <־דל• מלין- ואלם?הגיוני — איך יעוז לפאיך :הסר דעת’ןטו5י,:—• וההלהך לטדי?קצות תבל; גורעת! ובבל זאת לשום מךןםן0 לפקבל או?לה ׳ מהשתפך מרי שיהי י יעלי כבוד.?י 'גלה.., לאבדן?ממשל מדע שר.רב.פעלים; למות נזירי אלויו .-?הדרת רב תפארת.. לגפן פרית תנובה ״ i-iyyM נעקלת ׳ בעוד לא רד יומו - ^רם פגות.הגללים. - אך בעדינו אתאונן - לא בעד נפשך הטהורה - באמיר מבית כלא היא שיבה שימי אורה, ז י תמוד שבתה"פה במתשך' בעלטת עורון - שבה אחריי;שאה ''פרי הלולים גצה׳ שבה בצק נזר' התפארה.עלי מיצה. "ולשמך t תהלת עד" בהיכל הזברון! נאום שלל מחלו! י ילמדוה ’מלקוח, ניוחנ יבגאג צעסר־ ויומו "שחומי $ה וויען <ום א׳ אזל לאסון חלניז לחיק. מענדל כרי שטעון.