Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 94

— 94 — סנשנסה והנדסה עהה מגני עמינו האומרים ני «הה היא וגל הצלח עוד להיום מדברת גפי כל, לא כן שפה עמים כי סיום הנה, לו חכמו ישכילו ויקרעו ענוד עפעפם והנלול הלוע עיניעו, אז נכונניך המאירים כשמש לזוהר, רנה נוגה והפארה נשפה קודש הניעו ושי ואשפר לך הקרינו — ומת אאזוי גיל ושמסוס עת נרגעים אסדים אלת על משכני גלילות, אוכל גס אני להיום נתומכי נפשה הנדכאה להרים פרי עשתנותי הדלים על מזנס קדשה, כה המניעות השתרגו עלו על ראשי המת היו נעונרי, מדוע עד כה החשיתי ואחזתי שמורות דל שפתי מלנוא נמכהנ לפניך, לפניך חכם ומלין נשגב דורנו! אשר כל נאי שער הנינה כנוד יתנו לך, לדור אחרון לנם ולמופת תהיה, המה כלם יחדיו י עידון ויגידוך, כי אך לך יאתה תתלה וכבוד, כי«לנד ני גזר המשכילים ונזיר המשוררים הנך, הלא^ך עשר ידות על כלתם, ני נצל כנפיך ׳חסיון צעירי 5ני עמנו אשר נפשם שוקקה למדע, וממקור נורך קרים נוזלים לדויה להשקמו, סודם איזה הדרך ישכון אור החכמה והבינה, ללכת בו יומם ולילה, לבוא אל דרך המלך המקילה העולה נית אל לזהב המערה ותלהיע נקרב לבמו רשעי חשק ללשוננו הקדושה, אשר נלעדך כמס מלג נשכחה היתה, כאב יסמן תנהל עלות יהודה צאן קדשים במקל נועם למי מנוסות החכמה והמדע, תשדדתלמי לבותמו ופרחי מליצה תונס תזרע זרוע! אל ארז בלבנון צמרתו שחקים הגיעו שתול על פלגי מים ועל יובל ישלח פארותיו, ונצל דליותיו כל צפור כל כנך י חקי ו ן, דמיתיך שריד משרידים! אשריך הפלאת עשות י כי מלבד כי חכמי עמנו ידברו בך נכבדות, ומשוררי דורנו עערת תפארת ימגנוך, ואוהבי עבריה ממקור לבמו ברכה לך יאצילו, הלא גס צעירי ישורון ראדה מקרב לב עמוק לך ירחשו, אהבת עולם •אהבוך כבנים אביהם, כי כוכניך המזהירים כספירים, נברקי זוהר יפתחו עינימו לראות הוד הדרת שפתינו הקדושה, וגס אני בין בניך אחשבה — אך רגשות קודש הפורצות, לפתח לני בל אוכל לחלל באותיות מתים וקנה רצון אשר אך מגרעת יתנו; אולי ברצות ד' דרכי אבוא לעיר ווינה ללמוד שמה מלאכת הרפואה, אז אי״ה אתעלס אתך נאהבים, ופי ימלל לך תודות אלך אשר כפרן מים באין מעצור קרב לני תהימנה. ועתה נסקתי מוסרות המניעות, פסחתי כבלי המסיבות אשר ער הנה רתקו ידי מנוא במכתב לפניך רב פעלים! והנני אבוא לפניך כהן בהיכל נפה עבריה! עם ראשית תרומת פרי עשתנותי להניעם תרומה על מזבח קדשה, ונצפיתי אצפה בי נין צעירי יהודה תנאים לחסות בצל כנפיך, גס אני מחקה ומקתור לי אמצאה ולא יגרע מלק יעקב מהעלות פרי מגד מזימותיו על מזבח לשון יה בלמודים, וסי נפשי אדון נכבד! אם כמו דוה תזרם צא תאמר להם, אז תכנת גחלת נשארה לאהבת שפתינו הקדושה, עטי הדלה מידי אשליבת לבל אעגוב עוד את העבריה לעולם אפנה עורך אליה, בי מה בצע אם אלין נין שדיה, אם אקטוך פרחים נגינת עדנה, אם ברבות העתים לשחת ינולון ונשעך מרוצת הזמן יעלו בתוהו ויאבדו, ובפרט אני אפר מנוקר עד ערב על משמרתי אעמודה ללמוד אכמות ולשונות שונות, והרגעים אשר אוכל להקדיש ללשוננו המקולאה אך אחדים בשבוע המה, והיה אס תגרשני מהקספס בנחלת לשון יה, וחטאת לאלהיס; — אנא איש חמודות! שים נא עין בקרת על השירים אשר אנכי נותן לפניך היום, בסון נא האס ברם מליצתי יעש עננים או באושים אנא צרפמו תוך כור הבחינה, אך לאט לאט ,תלך עמי, בי אדוני יודע ני הילדים רכים עודנה בי צעיר למים אני, והיה אס ימצא סן בעיניך לשום נין כוכבים המזהירים קנס, אז אדע נאמנה בי לא לחנם עמלתי וכי ים שנד לפעולתי, ואוסיפה לך אי״ה כהנה וכהנה. בן אחי זכרונו לנינה נקע מסה לעיר פראג ו3ל עוד ישלח פרי עשסנותי בלי ידיעתי אליך, ואסלה פניך כי השירים אשר מעד עתה שלח בלי ידיעתי אליך בל תוציאמו לאור, כי עיני אדוני יראו ולא זר ני מלאו פגיונות וקטני ערך הנמו. — לסלוח פניך, לכבדני במכתבך היקר אשר עליו ששתי כמוצא שלל רב, אדע ני לחנם יהיה, ני נפשי מאוד יודעת כי לאיש רב פעלים במוך מנו רגעי היום לעמוד לשרת בהיכל החושית, לכן אמריןזה הפעם ואשים יד למו פה, בנועם תוחלתי בי תמלא בקשתי, אני תפלה, כי בנעימים תאריך ימים, וכיס שולחות רויה תשתה לעולמים, כרצון מוקירך,ומכבדך נאמת ובתמים. יעקב לני שפערלינג. שחטרת הבריאה .Von Ad. Ehrlich ת1ןד $ך0בי תבל ק^מה.יד היוצר הטוב חיים ואין..ק*יה (מי ימצא תבלית לבניהם?)