Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 82

— 82 — איננה רוחי?דמיונות ^חזה? הגם א^ רוח לאדי תקזחקי אןד העלים לרעעו מרוחי י תמלא צחוק לעוני חיתי לי^מע קולח נ5<?זי עלזה ני גם פד קקולד תנאקי אריתי התרחקה אנה הגוה? במקום אצק דנרי#אגתיז שלום?1!י מצולה לדנלי 9רועזה! נחם לנפשי יגון עמוסה. מאסתיןד ת?ל??ת נעות ארמית! אך תוך ו^גאה;שיורו נהיים ן ונרגע נמנע נמצולת המלם - ולברו האהרון היה - נזולמית. י י_^_מייעד געלבער 2!ל^2^ ימ2לי2. Von M. Koblcr, Oberlehrer אני הצעיל שקדתי על דלסי ביס הספל ללמד נערי בני ישראל דרבי התולה ונתיבותיה. רבעיוני על דקדוק המלות וענין הדבל מצאתי זעיל שם זעיר שם, וברוב ימים היו לאגודת בידי, והנח אמלתי בלבי לא נכון הדבל אם החלם אחליש בעת כזאת אשל בא יבוא כל דבל סתר לגלוי לפני חכמי העם ושופטיה, לכן אחי — ובני גילי אביא לפניכם שבלים לקכיתים אחת הנה ואחת הנה, ואם תחלצו בעין נקלה הזפלו מאמר החכם: ״מי יאמר זכיתי לבי!" כי לא עלה במחשבתי מחשבת זרת בזאת לאמל: לק זה טוב הוא! על כן מלתי פלושה לפניכם, והבוחר יבחל.— במדבר י״ג ז׳ הושע בן־־נון. קשה על מה לא נקוד בן־־נון כמו כלב בן יפונה? ונלאה לפענ״ד לפי י שמצאנו שהצילה מתחלפת '־'לחירק קטן ולא לסגול אם היא לפני דגש חזק, כמו מן לב לבי והיא לתפארת הקריאה וכאן היא גס כן לתפארת הקריאה חילק קטן" "במקום הסגול, כי /׳ נוני״ן רצופות, הנ ה כמו דגש חזק באות נ. שמות ט"ז ט"ו. מן הוא השאלה: למה לא אמרו: מההוא, כמו בכל מקום אס שאלו: מה הוא?*ונראה לענ״ד שלא שאלו מה הוא אלא מן אן הוא?Woher ist dich ומלת מן מורכבת מן שתי מלות: מן אן —.'מן* בל אשית ח׳ ה׳ בלש״י כתוב: שהרי לא* כל מ'של ילידת הגשמים' * ומאה׳וחמשיס של תגבורת המיס עד אחד בסיון מ״כ. ואם תמנה מן י״ז למרחשון עד אחד בסיון תמצא ק״נ יום, וגם לש"' ז״ל מנה כזה החשבון, ואיך אמר שלא בלו עד אחד בסיון ק״צ יום? לכן נלאה שרש״י ז״ל השמיט — או נשמטה בדפוס — מלח אחת והיא "אלא", וכך הי׳ צריך לומר: אלא עד אחד בסיון, ולא עד נכלל, כי כלו ק״צ יום 3שון> החודש אייר. ואא״מו החכם ובעל מדקדק מו״ה ברוך קאבלער נ״י הלגיש בזה הענין סתירת בלש״י. כי בקוופינוע! ז׳ י״ב כתב לש״י אין יום לאשון מן המנ’1לפי שאין לילה עמו שתלי כתיב ביום הזה וכוי נמצאו מ' יום כלים נכ״ה בכסל יו