Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 81

81 אזברה י.מי אשלי והצלחתי מה נארה חו?ף?:רום שחקים! בחלום לןל לנגד זתיצבו, בלאט תצעד לבואן? ימה הם אשרוני'החיו תקותי תבית עלי שושנת עמקים, בי נעים חבליייביכדם זקרבו. תעדה יופי נצגי האדמה. אך לאבזרי אישעצתשמלם מה?חמדה המחזה באפיים׳ לשוא.יביט לחבי למיםלבואו?אלפי פרחים ביופי נבתרו עוד תעטרהו תקותו בעדי עדים עליימו יתנוצצויטלי שמים, מנתה תו/קפהו-קדעיועיו תהו* חןיןהןר אביב פיה' הו/חברו. :מים רבים נודד הזיתי נעימה ההומיה אזני לוקחת במדבר צלה׳ בארץ נעריה מהעין לרגל ההר'נוסע - שם לשבח אהובתי קייסי׳ מימיו ירעשו'יזולץ ענחת, ולמצוא לנפשי שקט דומיה♦ והירח בין גליו בהוד.יתנועע♦ עתה השבתי לי לטוהרה על המבע דומלה הוספת, ללכת צחה בף איש לא דרכה המנוחה עליה זרועה הקזפה אך לשוא קדרתי משמש בוערהורוחי על ים דמיונות מרחפת. א1ציזנך,תי ושלהבת לאנךעבד־וצפוני?עלמות לגלות תעספה. שם תשבו) קרת׳ במנוחה אנא אמצא לנפשי מרגוע שאנזנה למבת לבבי עזר ותרופה בל עפעף בהן קדש מעולפת אך רוחי כקנה נוע תנוע העלם קחלום מאהבתו בךעה בבלי מנוח עגלגל בפופה. והעלמה בימינו בחלומה חוההת.. .!ז־1ז י י ־:־ * בשעשוע תבל תקוץ חיתי?;ד,;ק״,85ח חניק':דל= תמאס שנ»הה עונג ונחת. איש במייזתו בעו?ג\נחת׳ _..."״״■״. בלגעי הז-מן תמעט תקותי :קנהי^נודהם »*ל ינלכי האהבה נאש מתארחת. ויתענגו נעימות בנפש שומהת. ־ ־ T־ ■•־ ז ז- :־ ־ 1־ 'Dä ־א״ה יוח;קו 3<D,0f הפי מזגי־ מם;?»סרים ב" דמי עריקי אל תספר.» אויר תעל״,‘,יק,י' הנותיס ק ל לי ואלי?»ראשי הה<״° ־ ™הפל ף קול אה,הי» ,קשי על״י. 6