Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 75

— 75 — כעץ בקרן בן — שמן, ועול! יוליד חמס. גס עמנואל עשה און, חנואתו לא תמחה, הכחב בספל הזכלונוס למען יעמוד •מיס יביס: כי עמנואל נבלה עשה, להלוג בן נכד. ועהה דגולה עדינה! שכחי עמך וביה אביך וביה עמנואל, ויתאו השל יפיך, כי הוא אדוניך וישחחוח לך, וכל העיל במנחה פניך יחלו, גם עשילי עס! יפיפית מנשים, הוצק חן בשפתיך, הה! הנעלה בל,לבי לשן» אהבה, מה יפית! ומה נעמת! אשה יל,לה, מי ידמה לי אס אתהה" עזל נגדי? ואס לא, ידוע תדעי כי גל תהיי פה! עמנואל ילד שחת״.— "מעונה אלה• קדס, יוצל כל, חולל אלץ מתתו, הוא יחדה לעולם, היא יצלה ויכונניה, בידו תהלוכות חלד. שול! שם השמש תציץ מנמסי הלל,׳ע, ותתן עונג ונחת לכל איש, אן» האיל היום. גס הילח וצבאותיו הכוכבים יאילו חשכת ליל; מי עשה כל אלת? ח׳ שס עלפל חתלותו! בלא כל זאת, למגדול ועד קטון, מאיש גדול כענקים, לתולעת הנלמסת בשוקיס; מאלז אשל שיאו יעל שמיס. עד אזוב דל ולזה, בידו נפש כל חי, הוא יציל עמנואל מלדת קבל; בממס יצוה: כי לא חפול משעלות לאשו אלצה, כי היא ידע קלב ולב, הוא ידע כי אשמה אין בעמנואל! ולך אדוני השל אבקש, היה נא מחסי ומעוזי ביום צל לי, אל תתן כתף סוללת לדגלי, כי כשושנה תאות החייס תקטן» באבה אנכי, לחבצלת חכלילת עיניס הנטלפת מפי יונה נמשלת׳; הה! נטלפתי מבני—יונח״.— ׳ "תני לי שאלתי" תשיב השל, "היי לי לאשה, כסף וזהב אמלא ניתך, כל הון ביתי אתן לך באהבה, וכל אשל חצוי אעשה". "דודי לאחל לא אתן, נבלה כזאת לא אעשה, פן מחל אני קלוא למלך יושב עלבו ת היודע יצל כל יצוליס את אשל נחבא בלב. כי צבא לאנוש עלי חלד כימי שכיל ימיו כצל יעופו ואינם, וינלחו כקוי שמש, ימיו מעטים, וכחתן» יחלופו, פן המות יאלוב אחלי וחיש ׳אסון- אותי נחלמה, ומה אומל? כי אבוא על שבלי, האכהש מאל ממעל? הלא לפניו אין שחכה וכחשח, ואיך אובל למלאות דנליך!״ .— (ההמשך גמסגלת הגאה) Von Hermann Mayer. (Nach Schillers Pilgrim.) האורה וכל LSM׳ {ט^תי בבית אבי, בימי חרפי עדני הדתי, כקןא1ן עלן שהרותי בלבבי, אןד לעצר ארח בנ#5י' בךיתי, וכל עעעעי{ט£תי בבית א? הייני ונחלתי עהיו עטך,, NYPZ" לבב ’מןגד הכלבתי, לא ל״קחתי בי אם מך!לי בידי. לעזרם לדרך פעמי- והלכתי.