Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 76

— 76 חסדה אין לה נ/עצר הטתני׳ ועעיפי מחזיונות ליל אמע; "לן־ לך! ךח:יןז! הגה קראתני" ״עמה עקה לקראת מןרח עמע!" . "אל פתח זהב.עד אם תגיע" ״עם אקחבעיוניןז.;רדפו״ ■ "מע?בון יד־יץד,עם תו־ניע" "ועמליף ל;צח.יחלפו." יבבן ויד־,י ק.קר - ויהי ערב׳ י מ;מי לא עקטתי ולא נחתי י הד~נעלמד, לא היתד, לי לטרף זאת״י״אער למצא"חלקתי. הרי גבנונים העוו אורחותיי וקהךים עצרו פעמי מלקת כוננתי על סעיפי הסלעים נתיבות׳ וגם על הגחלים רגלי דורכת. קאתי אל נהר אער מימיו זלים לקבאת" מוצאי, עליו יהבי העלקתי׳ כי הוא ן;הה מזורי ובנעלים על |ל גדותיו י לרדפהו בטחתי. ומעחק גליו אער למני עקרו אל עפת רחב הים הוקילני מפני איז־יו תקותי קדרו- ועד תכלית ׳ניעי לא;הלני. אין ארח ואין נתיב לרמה! כזאת לי נודע באחרית הימים כי ד,עמןם לא :געי באךמה׳ והעם לא :ד,יה לפה לעולמים. חנוך מאיער.