Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 69

ד,ועד הפקידו שוברים על?או־ הלבונה פן;בואו רועי הכסילות ויסתמוה כאישון ל; חכמות כחוץ תינה סתחו לה ךלתים קול דודה יוסק. הביאו אותו הי;ת ^מעי אמריו כי נעמו ומזוקקים שבעתים ועל כל מימי האמונה.יעלו כשמן הדתי אל נא אחי שמעו ך5ר אמת הטו אזנים י מדוע תרדו כיסתאים׳ לכל דבר’תאמינו הסירו המסוה מעל העינים אז תראו אם תשמאילו או תימינו. מדוע תאמינו לכל אבותיכם :ספרו ועל כי;ת לכככם לא תיכטהו תאמינו לכל אעיר זקניכם;דברו ולראות ביאמת אתם עיניכם טחו. אמרו להקמה מאירת עימם אחותינו את היי לנו לע:נים;עלי דרך אם תלכי אתנו נלך בטח כאש וכמים ול?ני סכלות או:בתך בל נקרע כרך. ההקמה ציץ הזהב לייא כזר הקדש כצאסכם וכבואכם' שאו’אותה.על מצח היא לכם תאיר סיכזכה יכירה כיזדש קךאו לה זנעמי כי נעימות בימינה.נצח. החכמה תביא צרי ומךפא בכנפיה שימו אותה.על’נם לעיניכם; והיד; כל הנשוך מנחים הסכלות אכלת יושביה אוהבים אל נם החכמה - ודוח־־!. האמונה בצעיף ערסל;רדה מץזמלם ואיש לא הכירה?י כמתה קניה