Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 68

— 68 — לשלם על יחל עושי גאות וכמופת תהיה לדנים, אז תאלמנה שפתי שקל ולא ישלחו עוד בעולתה ידיהם — ואלה הנועדים המתחכמים לו, לדנלי יקשיבו— עד ידלכו קסתס שקל, וכמשל האשכנזי "להתקשט בנוצות זולתם" ילמדו דלכי שפת עבל וצחות לשונה חקי המליצה ומשפטית ׳־*כינו בנפשם אולח ההגיון ותהלוכותיו, יהגו בדגלי חכמים מליצותיהם ושיליהם, ומעליהם ידלשו יקדת המליצה תעצומת השיל והדלת אמלי כועס, וכי ישיגו 1נח לפורנו הנשגבת עד חישוד בחותועפות הדליה לחם לנחלה, ידעתי נאמנת כי לא יתאמדו עוד בשידיסלאלהס, ונאם הנוח עליתם הלוח לכלכל דבלים במשפט הספח ונועמה, «הגו בלשונם אמדי שפל, מליצות נעימות ושידים נשגבים על שפל ׳חוקו, אז תעלוזנה כליות כל קולאס וממגד תבואתם יתענגו כל בני מדע וכבוד חכמים ינחלו. ועתה אדון הנכבד! יצו הי אמך את הבלכה, חיה בטוב ובנעימות אמה וכל אשל לך עם כל מתי סודך אחוזת משכילים הנועדים עליך, ואל שדי יגלה לחם עתלת שלום ושלוי עולם ישגו חיל, ממני עבדו ומוקירו כעלכו הרם ונשא. גלשון רייך. השכל והאמונה. Von Leopold Winkler דיש3ל 3 ]m?ר91ים לא :חפץ ויי אם בו/בו;ה והעם?טריזים ומקערים וכל מעשהו לאמונה, מנרא. ל^נרת (יקר וקמד השחר זעלה החל השכל לעוט.על?ני האד^ה וכדו־ על ש?מ1 מבאר חכןןת1 דלה להקזקות צאן אדם רובצים קזמה: השכל: הקיצו בבי תבל מענת ד-אולת עירו ש^ש החכ^ה ייר האירה?;י השווים וארצם שוככים הוזים ומעל משיקכם לא תסורו ומהביט באור ההקמה תם?רו עיגים. התנערו מעמר המכלות׳ אכלי האמונה! הוקעוךרו ךהרצבובנו ודייו לבבי חיל א) השכל והאמונה לעולם יריבו זה אה זה ואין שלום ניניהם, ה< זה יאמר אצהים אני " ומי החי, כי הוא יאכל מכל פלי הען ואבל וחי לעולם, והחכמה החיה נעליה. וזאה ׳אומרה לא כי בני החי כי הוא לק אל ען החיים ישלח ידו וצדיק נאמונסו ימיה,לכן אמרה׳ אלדקז אשיג אסלק שלום להם ולכל הגלוים אליהם, והאמה והשלום אהבו I .