Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 57

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
20 (1866)
Issue
33 (1866)
Date
1866-01-01
Page
Seite 57 (sequence 59)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
64% known words query
IRI
…/4785731-4788429-6613329--3314-4788488
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

— 57 — בשוקיה לפש ומינו, בחיצוסיה גצה ואגמי מיש, וברחובותיה עלה ירק דשא; בתיה שפלי קומה, וגניה ישתו ארצה; ומראה האנסים הברית נתונה יזכימו ימים מקדם, עת אופל כשה ארץ, וערפל לאומים, אין ספד ואין אור, אין מכס אשר יאיר מחשכי לבבם בחכמתו, אך אנשים נתעבים ונאלחים, אשד זד מעשיהם, נכריה עבודתם ישכנו בה. ואך המסחור, אשר יציץ ציץ גם בארץ לא זרועת, לא יעלה פה כפורחת, כ׳ רק נשים נאלחות יושבות בחניות, אשר מראיתן כמראה סנה עשה נוצר, ומוכרות כלי קמור [ע1־ימען] ,חומי פשתן, עלי גפרית [טעע־ פעוהעולכען] — וכהנה, ובעליהן יושבים בביס מדרש איש האלהים וילמדו אס הזוהר, וישתו מיס חיים [אקיואוויכוא] בכוסות רחבי ידים, וישפרו לכל הנאים אה צדקת איש המופת, ואת המון מפלאותיו; או שומרים הס, יעמדו על פחח בית איש אלהים ולא יתנו.לכל דל ורק לבוא בחדרו פנימה, בי במחיר רב יקנו הגותאים האלה את מראה עיניהם, באות נפשם לראות את קדוש ישראל ואת הוד תארו. בעיר הזאת אשי שאיה ושעה סשתררת נסוכה, מנהגי דורות הראשונים ותהלוכותיהם, עודם חיים כלס חיום, איש לא נעדר. ולולא, נחר איש המופת אשר אליו ינהרו המונים פתאים, אשד יאמינו לכל דבר, אח העיר לשנתו, כי עתה בחוצותיה עלה שמיד ושית, והיסה למשלח שור ולמדמס שה. המקום האופל הזה, הוא מפלע נווב לקושיי קשר ומורד׳ אור החכמת והאמונה הנותורת לבצע שמת את מעשיהם ותועבותיהם אשר יזמו לעשות! שמה בקצה הרחוב הנאלח,נשקן-בית רחב ידים עסחלוניס רחבים, והמון אנשים ינהרו אליו; מרחוק נשמע בו קול המולה כקול מהותפלת, וכל שומעו יענה ויאמר: אין זה כי אס בית אלהיס. נסורת גס אנחנו אליו, קורא יקירי! — הוא בית מדרש איש המופת! סביב סביב לו עומדים אנשים ונשים עך, גם עור, ופסח, הרה, ׳ " ויולדת, יחדיו מצפים על עת, אשר עיניהם אס קדוש י" ישראל תראנה, כי זמן תפלת שחרית הוא עתה, וחבית מלא אנשים מפה לפה אשר אתו יתפללו. קול אדיר וחזק, כקול רעם בגבורתו, נשמע החוצה ויחרדו וינועו בל העם העומדים סביב הבית—הוא קול איש אלהיס בהתפללו; ברוח פיו ייסד עולם האצילות אך יכון תבל הבריאה בל תמונו; מכל חגה, אשר מפיו •צא יברא מלאך מליץ אהד, אשר יגביה עוך אל כס יה הי לבאות להמליץ עוב בעד הנדכאים החוסים נצל קדושו!— העובדים בחוץ איש אל רעהו יתמהו—זאת היא תפלה נעימה וקדושה "יאמר האחד". ךקולו כקול השופר “יאמר השני.« שמעו נא! עתה מקום התפלה לדממה!“ קרא השלישי. "כאשר יתפלל“ יספר עוד אחד מחם "פניו יחורו כטליתו, ובנות עיניו תתהפכנה בחוריהן, והשכינה מרחפת עליו‘“, שמעו! קראו איש אל אחיו " רגעים אחדים קמה המפלה לדממה, ופתאום פצחו כל העם יחדיו בקול ״שמע ישראל־•־ “ איש אלהיס הרבה להתפלל, ותאדכנה כונותיו, על כנפי דמיונו תגביה עוך בין צבא מרום במרום, ועולמות אין מספר ראו עיניו, ונשמות אין קץ הוציא מבאר שחת. כמענו כלה להתפלל, והדלת נפתח 1, ואיש בעל שער בא הפתחה, הוא הסוכן, אשר על בית איש האלהיס ושלישו אשר נשען על ידו. הרבה אנשים, אשר חכו למועד הזה, נתנם לבוא עתה אל בית איש המופת

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.