Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 51

Scan of the page — Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)

Journal: Kokhve Yitsḥaḳ
Volume: 20 (1866)
Issue: 33 (1866)
Date: 1866-01-01
Page: Seite 51 (sequence 53)
Language: Hebrew, German
Belongs to: journal issue
OCR quality: 57% known words query
IRI: …/4785731-4788429-6613329--3308-4788482
Visual Library: page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

— 51 — ונימי העץ יקי האיש המבליח, אכן תוהו הם ־ובלם י.עא רוח׳ לא יחיה לנצח ’ונפשו לא חיה. כן האדם?יאבו.ירבה תוחלת• ויר/נאה כי יעען כרוב אולת׳ ולחות יצורי כריו יעצמו עדי נצח. אולם ידע הנהו אןי’טיט'זך5ש׳;מות בעמלו ולא יחיה הנפש■ כי כביתו' ארבו כעצקיוהךצח.- נפתלי הירץ שור. ישחק .Poetisches Von Alexander I. Scharr בצאת ישראל עד׳ הנד_חה מאז מעם נועז אכזרי ממצרים לישת נחלתו'היזקךה מפז נהלה כלי קצרים רחבת׳ דדדים. ויהי בנסוע ישרון כמדבר שממה במקום'שרב'ושמשי דרןד הערבה בצמא מאד כמעט לא נותרה בו,נעמה ומים אין לשתיותי״עם בחרבה. אז עמר מעה מושיעם בעת צרה בןריוע עז הבה צור דצאו כדם' שתה יערא7 מרת נפשו סרה החליף בה וכרוחו פי שניטלה ושרון עוד היום׳ הה עיףזיכע צחה למימי חו?ש כמדבר החיים בערו'עליו יכאב ואץ לו שומע לשונו נעתר' ולמי ופרוש כפים?

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.