Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 50

50 — "היקום בארץ ימח מספל החיים, וכל פאתי ההבל יאגדו, ויטבעו בים הצשיה, ״ובשואה נצח, בצלמות ולא סדרים. — הה! יקירי מעודי האמנתי כי לעולם ״אחיה: כחי יתחדש עמדי, ונדי עולי עם יצולי גויתי וסדרי ערכיהם ני אחד "באחד דבקו ׳עמודו לנצח, ולא ימוטו, אמנם לשוא תקותי, ותוחלתי מאפע, "וכאשר חמלה תוחלת הנכזבה לוח כל, כן מרחה את רוחי; כי שומרי בית "חומרי תזעו והוא יחרוג ««סנלותיו, ומשכני ואוהלי אשל יסדתי לי למעוז, ,,'שדד ויפול, אך בזאת אגילה, כי ימים אץ מספר הארכתי והתענגתי בכל "הטוב אשל חזיתי תחת השמש, לפני לא היה וןצחרי לא יקום איש להקים עלי "חלד, ויחיה שנים מאה באין ספורות, כי כלה ונחלצה יעשה בארך, וכל ״הבריאה תכלת והשמד ותאבד בדממת נצח. — בעוד חילך בן אדם מה תעדה ןא1ן? יוקף יבוא ותקפה תכפה!משאון. בי' קהל באוהלך שמשי הבליחה. תשיש בי רב הונך וקסף תועפות פתאום תך,דר שמשך' ברוח זלעפות׳ קמור השמהה תנהל;בון ואנחה. ואם.יאריכו היי איש שנים מאה, וירבה’חבקתו אף יוסיף קנותךעה. גם במסכנות הדעת לא יכונן נקר ז¬ בל עשתנותיו אף חכמותיו ד/יקרות, יכל תציינה אותו מאף.ועקרות, כי יבלע!ארץ משכנו הקבר. מזבובי מות פה אשא משלי- וכמוהם כמוני מתת גורלי: לאלה יום יחשב לשנים אלפים. מתלי בדיהם ידמו בי חזקו,' בראי מוצק אחד באחד דבקו', לכן!שפוטו הם בי חלקם בחיים. T י; I T J V - בעת יחשבו מאורי ו_קוי השמשי ןץב1או תחתימיו לילה שואה ואמש, י קין בל בזקר ידמו תילית הכריאה,