Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 48

יגם י% עשיר תשים נסיך, יכפוף גם הוא לעצת עבדך,;ירפא,׳ גם לי גם לו תושיע. יוסף בערגעל היופא. 5 דלת העם-באפך פקדת, ועלי שכמי לרוב הכבדת, מה בצע אם חודה תביע? _ אמרת־זבוב־י1ם. Von Herz Schott אלה הדברים שם מליץ צרפתי בפי אחד מזבובי — יום השוכנים על נהר Hypanus בהאריכו ימים על בני גילו, ולפני מותו אסף וקבץ מרעיו ומיודעיו והוד, למו מאשר און וחקר על פני תבל. — בספודי החכם אליסטו נאמר: כי על יד נהל Hypanus נמצאים רמשים קענים, ולמצער חיי החלד נהנה להם למורשה; כי אך יום אחד מספל י ימי חייהם. מאלה ינועו וייספו בבוקר טרם צאת החיסה ורוח פצי האדמה, ו המת עודם באגסיקטופודוחלדם כאפס ואין, ומאלה יעצרו כח ויחיו עד יערוג היום, המה המאריכים ימיהם, ונכלח יבוא אלי קבר. — ועתה אס נאמין לשמע כזה, נדמה בנפשינו: כי חושב אהד מאלה הגלים על פני נחל Hypanus עשה חיל, ואסף כח ועצמה הלנת להאריך בדי ימיו, עד כי הזקין והרנה כחול ימים וכימי חלדס היו ימי חייו — כי נוצל בבוקר השכם בעת יציצו עפעפי השחר מחלוני קדים,-!יצולי גוו חזקו, ובדי עולו עצמו למרבה; עד כי בשיא חסנם חיה לאל ידו להחיות את נפשו עד ערוב היום והשמש כנפה קוי אורת החת מסות האדמה.— בחריצות ידיו ונעמל כפיו הביא לחם טרפו הניחה רגעי היום — אשל לימים ושנים אליו נחשבו— סמו סחרחר משטרם עליו עם כל מקריהם ופגעיהם, וכל הנעשה תחת השמים שזפתו עינו, על כן מצא חכמה ותבונה מתת גורלו. אז. חל בעין פקוחה לשפוט על כל הנעשה סחת השמש: העתים בצהרים תיו בעיניו: כי צלחו לרכס לחמלט מאבני נגף וצורי המכשול ימי הזקנה, כי כניה משאם על איש ואיש.— זכר ימות עולם — הוא מעלות השחל — ונפלאות הנעשים מני דור ודור; אשל נשקעו במצולות ים הזמן הסוער, ונהמות גלי העת נשאו ונטבעו במים הזדונים האדירים, חרותים עלי לוח לבו, ולפני ניניו ונכדיו יספלוס, לזאת ינשאותו ויכבדותו העם לא—עז; להקת הנמלים עולי — הימים -יי׳ שעות ורגעים שני חייהם — נפחד ולעדה יקרבו אליו, והוא"כמלך בגדוד ישב נלאשם, ותמה יצעדו אליו בדממת נצח; לבקש תולה מפיו, ולהאזין נועם דבורו הנחלים בין רהטי שפתותיו, כי למופת הוא בעיני הדור ימיהם טפחות, ועלות השחר לפניהם כראשית בליאת התבל.— הזקן ונכבד תזה, הגדיל מאזרחי ותושבי נהל Hypanus בחזותו כי כלו שני חייו; כי ערבה השמם ונטו צללי ערבי. וידע כי כפמע יעלה תכולת נחלמשו, *) הרואה ימצאם ינשוף הספורים החמהים עלי הפר הלמוד לפון צרפס מהחכם מאשאד, חלק שני צד 459. ואנכי הלנשחיס פהנוה אור משפה העבריה, ,הופקה׳ אוסם מפלי אל כלי אף נפסח׳ בם רוח לדעה כפי דרך הקודש. — נפ״ש.