Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 47

,ואשתומים על המראה ורעיוני -מאור יבהלוגי; לא ידעתי אשתעשעה, או יחה* אמי חלום -— על מהפכת הארץזעל זרים יאשר &בבוני.? - ואיקץ והנה — חלום. py לעמקו חבטה,וך1ת מנעורי יגד ירדתי. / ' כל עץ פד מדע למעת בגני אויתי, חמדתי. אך באשך להקור־הרניתי -כן ימעמדע וכן'עניתי. ' טי יפתור •לי- ■'חמומת׳!, ־• מי יאיר-עיני? — ־ "העת" . אוהבךנפשי ירדו־ שהת, י י כאבי בלי■ סם ומרקחת. מי יושיע את־כל ■לשאת? ■ וימי ינהלני? -4־ »העת". לרופא." ■ ,S' שד*,• גם אניי ממך' נקראתי, ׳לאדון מוח ולויי.ם.נשאתי, , ... נכון. אד,יהיתמיךלשרתך.‘ . לכן נם. vk-מלים אחבירה, , אמתך וחפדך עלי: אזכירה; גס~אניזשלש נומלשליך 5 -י ■ 7' י• י 1;4 לחיי עמל, אותי היית, - ■־■כל־כבדעקדתי־דאיח, - ■ ' ■’ומיס "י ךלילק_אץ מנוח. 'אשא מריד:ם&ה וסעד, אשא נם בסל •כסיל ובעי,־ בדיני בשלד—ל6'נל לי לר^ .. ועוד שרעפי ינועו - ., ה. .I .ממעלות האדם..חקרתי,... . מנת* כל.דגביועמעשיו,.".. .כל, רעיוני לכבוי תרתי,, אדעה כל ארשת שפתיו. עד עתה לריק יגעת,,. ■ : בקש נפלאים שבעתי. . .מי יומי־ בוא וצאת? ■מי ■יובילני? "העול׳ ,3 הן מות וחיים עשקוני, נגדי התאחדו בעצתם, יומם ולילה פצעוני,’ - •הדי־שפבו עלי המתם.’ , תפלה ,1 אלי, כאשר משה-בהרת, מס;ד. בועד אתו דברת: "עמי• תפדה מיד מצרים". גם הוא קשות דבר אליך, מופתים ואותות בקש לעמך, א ף כי בבד פה וערל שפתי ם. ,3 נשמת יל חי באופל עמית, הליו מגעו בקרבו כפית, אמשש בעור וסתום עינים. אם הן מצאתי יה בעיניך, הדני נא הבין סודך! ־מדע והכמה תן לי כפלים!