Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 40

40 נא רץ Siam נהוגים הנקיוניס האלה עד הץם הזין. •הי,» אס-נמיס או באש, או נסה אל הנישע לנלוע גלילים (Pillen) אשר נהם מן המרים המעוררים להקיא, והיה אם בכ״-ז לא יקיא, ונקה האיש ■מכל עון, אין לו משפע מוח. ״ע״כ האמינו יניס וכן שלמים «הקדמונים (עיז־- p׳ ׳לקונו נמדנר ני. שלהי מו״ק, ועיין מה שכסנתי ע״ז נמ״ע המגיד שנה-ששית 33) כי •כמו שהחבל שנבראה ניקוד המים ■נסרנה ע״י מנול המיס, כן התבל אשר ננראה נכא האש שהוא האור 34) עתידה ג״כ ליחרנ נכח האם נאחרית הימןק ע״י שריפה גדולה (Ekpyrosis) כמ״ם ■״3< הנה ה׳ נאש ינא וו,': וגערתו ■בלהבי אש כי נאש ח׳ נשפע ונו׳ ואשם לא הכנה« (ישעיה ק״ו) -ונאמר ׳'ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו פי הוא כאש מצי9 וכנוריה מכנקיס יישב מצרף ומטהר וגו׳" (מלאכי די). וכשה באמונת הברהמינים נהודו: אחרון על עפר יקום ווישנה, לנער-רשעים מכנפות הארץ, השמש יהפך לחושך והירח לדם, הכוכבים יפלו ממסלותס ארצה, הארץ תרגז ותחיל, הנחם Addiseseiien קיא אש פלדות וגחלי להבה, להבעיר נמאכולת מוקדה התבל ומלואה. — לדעת צורואשסר תהיה השריפה הגדולה הזאת אחרי שנים עשי אלפי שנה (נגד י״ב■ חדשי השנה) לבריאת העולם, ל״ד כהני המצרים אמרי 36,525 שנים (מאת-שנה תחת יום אחד בשנת החמה). ל״ד הכשדיס אחרי ■433000 דורות ל״ד הקינים אחרי 4320 מילליאניס שנים לרנ״ע, ולפי ■סז״ל■ פיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חריב(ועיין היאנ״ע ם׳ בראשית). וידענו גס החלטת קצת התוכנים ותעבעייס האחרונים מהשחתת כדור אלצנו באחרית הימים, אס נמים או נאש, ובאמת ל״ד הקדמונים המקוימת ו.פ מהאחרונים 7״מ Fourdier, Cordier וכוי, בוער נקרב הארץ חוס מרתיח נאש מתלקת תמיד, ורקיע הארץ (Erdrinde) הוא אך משך מבדיל נין האויר החיצוני (Athmosphäre) ובין האם הפנימי ,(Metailaide) ותנועה קלה בקוד האש ההוא תקיבב■ בהכרח מאכולת אש לכלות קרום הארץ מלמעלה ובאחרית היעים בקרוב או ברחוק, על הלהב הפנימי הלוך ובקוע מקרב הארץ החוצה, וכלה בעשן תכלה. הקקנדינגיים ושאר עמי הצפון, אשר לפי טבע משכנס באקלים הקרח, דמו להס בריאת העולם, בהפיח רוח חס חי על הקרח הנורא המת, ידמו להם כ״כ אס הייקת העולם ככה: הענק לוקה עם שלשת ילידי הרפאים ירגזו ממסגרותיהם, שש קערות סופח תהימנה בקול פחדים,פתי קרח ושלג יעופפו מכל פאת, חקור ילכ הלוך ומזרק, אור הכוכבים ידעך במסלותס, נושה החמה וחפר הלבנה. ושאון משתער ומתחולל יעור מירכתי הארץ. האימים יתנפלו על מנדל האלחיס, הגשר המחבר את השמים ואת הארץ לשבבים יהיה, כל גנורי אדון (Odin) ועוזריו ינשלו ויפלו חללי קבר, והזאב Fenris יפתח את לועו ויבלה את פל היקום! מה נוראים ומה נשגבים חזיוני המליץ הנשגב Jean Paul על חורבן הארץ, הלא סח דבריו כפטיש יפוצץ קלע; הה ארץ! ארץ! אס מיינקת ואומנה בל חי: עוד תתנהל לאטך עלי ערוגות נצני הדל את ילדי שעשועיך בני האדם; הרכיבם על זרועותיך ותמוגגס חושיה אל מול פני השמם, כאשי תשא האומנת