Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 39

אברהם. שהשליך אותו' נימלד אל כגשן האם, ויצא ממנו מאור כשדים 30) בשלו6 צרוף ומזוקק, ואמרו (סנהדרין סייח) "«ולא ט3*ל וכוי עיקל טבילותא בכולא היא דכתיב העבירו באש 'וטהר" וכן מספרים קדמוני אבות המסית הנוצרית, כי בימי משיחם אשל חיה בירושלים, - קס בשומרון משיח אחד ושמו שמעון הקדוש, אשל הקדיש את מאמיניו נאם, תחת קדושת הנוצרים נמים. ולנים מהנוצריס׳חלאשוניס התקדשו נאמת,-ונהחוות על נשלם מכוה ע״י נרזל חס (ע״ד יחזקאל •י ט׳ טי). ולוקאס מספל דנלי יוחנן המטביל לאמרי: אנכי מטביל אתאם במים אולם הנא אחרי יינוביל אתכם נאש (ע׳ד יחזקאל'כ״ג ובהרבה מקומות אצלו'המלאים מכיהלת:'וצלוף האש). וגס כהני האלוהה הבבלית מ דל f ת ה' (Mylitta) אחלי טבלה נמים נכוו ג'כ באש. וכן מספרים הכנענים'מהמלכה דידו(Dido) והיונים מגבולם חולקוליס ונדולו של אלכסנדר מ וקד ו ן'«ההודי קא לאנוס', -ולוציאן' מן פעליגינוס אשל כולם עלו על מוקדה באחרית ימיהם למות נאש מזוקק שבעתים. ומזה לסנוצליס ולהמקונליס אש הגיהנם (Bnrgaratorium) לזכך וללבן את'נפשות החטאים'באס. ואמר הל״י'ן׳ חביב בעין יעקל ירושלמי חגיגת ז״ל: אבל התלמידים שהיו בעלי עבירות נכנסים בגיהנס וכל ולא די שאינם נ וקין מן האור ההוא וריח נול לא עדת בהון אלא שנשאלים מנוקים וטהורים מכובסים מכל לכלוכים וטינופים שקבלו בעולם הזה מהתאוות הגופניות כמו הנגד העשוי מצמר הסלמנדלא שאי אייפשל למסו לק י בתוך האש מן האש יצא והאש תכנס אותו ומצאתי כתוב בהיותי שונה בימ< חורפי נס' המשקל שחבר הלב לי משה דילאון מקובל אחרו'ן':לכוי ומעיל אני שכן לאיתי בסי ישן וכאשר יחובר זה עם מה שכתב הלמיב׳ן וכוי יתבררו ויתלבנו הדברים צי הם כניס אמתייס לדעה המאמין שיש אש דק לזכך וללבן הנפש עם היותה דקה מן הדקה ע״כ. ואמר הגאון הפיליסיף מו״ה נחמן קלאכמאל זצ״ל בספרו מונ״הז ז״ל הוד השרפה היינו'הוראתה בציור התבוני׳'נכבל וידוע לחכמים ובו׳ .32) ולאות שתוך נוהרת המיס והאש.מורה שם אגס אחד הנקרא Birket elJbvahim שר״ל: ברכת אברהם אשל בארץ ארם נחרים(הנקרא עת5 בירדשאק) •וקדוש האגם הזח להערביאים עד היום, וייראו לצוד ממנו דגים הקדושים לאברהם אבינו, והאגם הוא במקום ׳התנור הקדוש בעיר XJrfa היא "אור כשדים"''חנ״ל, אשל שמה השליך נמלד את אברהם (עיין בספור׳ הנוסע ל׳ בנימין השני אצל העיר אויר פ א)■ נצ״י כחנו אנדישון, ויצא אברהם מאור האם ההוא צ רוך וטהור (גם בדברי ר״י בן גנאח בכ״ח החמישי צד ל״ד נוטה לבאי אור כשדים על ענין אש וכוי.) וברמז הזה היה ג״כ מה שמסופר לנו מקדמוני הגרמנים: בהגצל מהם משפט אמת בין איש לרעהו על דבר משאת כיל צל״מאומה, אז מסלו אה הדין למקום בנסיונות אלהיות (Ordalien) אשר נפרדו לשני ראשים: נסיון האש (Feuerprobe ע״ד במדבר' י'ו "יבוקר' ייודע חי וגוי»), או נסיון המים (Wasserprobe ע׳ד במדבר ה׳ ייז ועיין מת שהזכרתי בענין חמים חמאלליס בכוכבי יצחק כ״ע צד י 32) י שהיו על אופנים שונים (עיין לעיל מזה אצל הבארות). ומספר לנו ציממעלמאן בסיפורי המסעות בארצות הקדם כי