Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 20 (1866)
- Issue
- 33 (1866)
- Date
- 1866-01-01
- Page
- Seite 38 (sequence 40)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/4785731-4788429-6613329--3295-4788469- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
— 38 — פרק ב־ אות האש, ״הרנה העצים הדלק האש — ונתנה.במוכה. טומאתה. חתם חלאתה" (יחזקאל כ״ד) "אמר ירי ישמעאל צצאלתי למט״טרון: מפני מה אתה נקרא בשם קונך נשבעים.סאות, ואתה גדול מכל השרים, וגבוה מכל המלאכים, וחביב מכל המשרתים, בגדולה ובמלוכה ובכבוד? השיב ואמר לי: ׳מפני שאני חנוך ק ירד, וכשחטא דוי המבול וקדמו במעשיהם, ויאמרו לאל סור״ממגו, מה יעשה הקלייה, נעלני מבניהם להיות עד עליהם בשמי ממס לכל באי עולם, וכיון שלקחני תקב״ה לשמש אח כסא הכבוד ואת גלגל המרכבה. ואת כל,צרכי השכינה, מיד נהפך בשרי אל שלהבת, וגידי ועצמותי לגחלי רתמים, ואור עפעפי לזוהר ונרקיס, וגלגל• עיני ללפיד אש, ושערות ראשי ללהט וללהבה, וכל איברי לכנפי אם בוערת, ונוף קומתי לאש יוקדת, ומימיני חוצבי להבות אם, ומשמאלי בוערים לפידי אש, וסביבות׳ מרחפות רוח סעדה וקופה, וקול רעש ורעם מלפני ומלאחר,"(סי היכלות) ראש אלהי האש ברמז המוליד והמנלה היה אצל ההודים הזוג Agnu עסי Aghnay המושל י בכל מיני האש: באש השמימי, באש הארצי׳, באש הבוער נקרב הארך, באש המחמם המוליד והמזקק, באש המבעיר המיבם והמכלה. ע״כ נוצר בשני פנים לרמוז על יחוד שני כוחותיו האלה, ומקצת• מסחרי ההודים הקדמונים מגשימים אס האש בשם: באש — ואור — אדמה (Beischwaur — Atma). שי״ל; אש התבל, בדיוקנו של אדם קדמון כזה: ראשו ירים בשני ׳העולמות, השמש עינו, הרוח הוא רוח אפו, האדר העליון הוא רעיונו, המים שקו׳ עצמותיו, הארך דגלי, כבודו מלא עולם, והוא רוח התבל ונפש בל היקום... ■ . . וככה היה יסוד האש נכבד וגדול לכל העמיס הקדמונים עד הרומים באש עבודתם אשחא (Vesta) וכהנומיה הנתולוח, וביחוד הוקדם האש אצל הפרסים 29) הקדמונים, שמנו עשתי עשרה מיני אש קדושה, ואלו הן: האש הארציי הגוער במעיניינפט,״א.מ מפייס, אם הצמחים, אם העננים, אש הבית, המבשל כל מאכל, אם המזבח בהיכל, אש אורמוז הכופור מכל, אש הארך המעהר, האש הקדושה אשרי התקין המלך ד מ ש יד, האש אשל התקין כחדה,. והאם אשר התקין צורואסעער, המכונה אם השמם, הקדוש למלאך השפע מטס לון (30. (Mithra) וכן באגדת התלמוד מונח שפה מיני אש: אש כיבשיין, אם דוחה אם. אש אוכלה אש וכוי. ואצל המקובלים נודע: אש אוכלת אם חלושה, אם יולד. אם עולה אש.הגדולה, אם לבנה אם נוגה ופו,..;והזכירו בכתיבת׳ התגרה אש שחולה ע״ג אם לבנה. וכל מיני האש הללו מרמזים על סודות שונים לטהר לצרף ולזקק אח נשמת האדם, ע״ד אגדתס מן השלמנדדא, והאבן אסבעסט המכונס נאש, עפ״י המדרש: צא ולמד מןאמיינטון חזה שאינו מחגהך אלא באם, וע״ד הספור הקדמוני «הנטף ההודי £הו!נייק«׳ אשר •לעת זקנחו שלוף ישרוף א״ע באם, ומאפר דשנו יולד אחר אחד במינו אשי נשארה מזה עוד המליצה העברית:' המחדש נעורי הנשר, בצירוף חהנדה מעלות הנשי אחת לעשר שנים אל גלגל החמה וישרוף נוצתו ויתחדש ויעל אבר וישוב לימי עלומיו, ואבותינו ספרו לנו מאבינו