Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 25

t; i ■ ' — 25 — ( ביתה וחילה לאחרים ותחזיק למשל ולשנינה בעט סופד... ותחת כי תהיה { גבירת הכית תהיה לכפירת הבית, ותחת עקרת, עוקרת ניסה — ותחת כי תאהב ] אדוניה וילדיה, תשים ננעלים פעמיה, פעם בחוץ פעם ברחובות, לראות! ולהראות בהוד יפיה — בחברת צעירים ירקדו שם — ותחת בי בימה יהיה משכן מלא כבוד ד׳ וענן וערפל חתולתה — תביא נערים ובתולות יחדיו, אנשים ונשים גו, למען תתענג בתענוגים ובאמרי נועם, במליצות וחדות ובצלצל׳ שמע ותרועה, למען יחללרת זרים בשער לאמר: לזו תקרא אשה, כי מאיש לקחה — ואין לו נח חלק ונחלה... אזי הוי, ואבוי: נווב שבח על פינת גג משכון באהלה, אשר כל תשוקתה למשול בעיסרוחה ולהודע בשער— אהה! כבודה יפלח כבידו ותהלתה תהלת לו — וזה שאמר מלך החכס יולי חדרי לבב... מצא א ש ה — בלא ה׳ הידיעה — כי איש לא ידעה, יען כל '[ תהלוכותיה דרכי נועם בהצנע וענוה יתירה, מצא טוב, בי אין טוב ממנה — אבל: ומוצא אני מר ממות את האשה — הידועה לכל, ע״י ענין מהפנינים, הן לטובה חן לרעה — וכן אמרו בהשכל בעלי המשנה: אל חלבה שיחה עם האשח... וכן אמרו חז״ל(מגילה י״ד, ע״ב) לא יאי יהירותא לנשי עיי״ש. וזהו שאמרו במעלבא: מצא דהיינו אשה סתם גברת ועקרת הבית, <״ אשר לא הלכה בגדולות ונפלאות להיות עולה על סולם הרמות, כי שם ביתה, י: ושם משכן כבודה... או מוצא — דהיינו אשה הומיה ושוררת, אשל עלה!; עליה לוח המושל לשלוט נהדר ועוז, כי נפשה יודעת מאד הגביה או העמיק. י ן דברי הברית והשלום. .Bon Joseph Löwy;!! אשר נכרתו בין ראש הקראים הישיש מהו',יוס^ לעאנאוויטש, חכם '|; עדת נעלי מקרא בעיר האליץ וביני משה יוסף הילוי. ב״ה פה העלינוס א' M לסי בלק ש2' לממ״ שנת בברכת ישלים תרום ולמספרם ירד יוליוס 864. I:,' אצ אילן שתול על פלגי מיס, שרשיו מרובים ויונקותיו ילכו וישתרגו ■׳11 עד ארם נהלים, ארזים לא עממוהו וכל מימי בראשית מתפלגים תחתיו, מימ י;י: הברכה העליונה גדלוהו ורוממוהו ותרבינה סלעפוחיו, האחוז שרשי החכמות! עם יסודי התורה וישתמש בשתי נרותיו, עד שתספיק להשלים עצמו וגס י!' להשפיע לאחרים מזהרי מאולותיו, הלא הוא האדון השל וטפסל, ירא אלהיס!■; ומרע סר, גביר.נכבד ומפואר *קר ומפורסם רנני ותורני, חוקר טבעי, פילסוך j' : רוחני, צפירת תפארה למשכילים, אשל בתנועה לולביית עולים, להכיר את י - בוראם, ממציאם ומשפיעס, שמו הטוב בשמן טוב מהול״ל מ ם ה * י ס q ה ל ו י 1, נרו יאיר ויזרח, בצאת השמש במזרח אנס״ע. 1| אס זה זמן כביר מכתבי שלומים לא החלפנו, עם כל זה אהבתנו! התקועה ב יגותינו זה כמה שנים לא נתקה, בראותי לפני מכתבך היקר והנעים ן.':. מיום ט״ו סיון.!!! לא שקול ׳שקל ששון לבי ניאותי מתוכו כ• שלום לך אדוני ולתורתך,! יי. כי עתה מחול ימים יכבד; טעמתי צון- אמרותיךהצרופים בזהב ובכסך, ודבלין i