Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 23

— 23 — אל מלק הראשון מהנהוג. כמים הפנים לפנים ק לג האדם לאדם — הין «יא יהין פרצופי; דלא דמי! מד למד היננא נניהו; דנני נשא לא דמץ חד למד. הוגהו כמו המים וכמו הפנים. אשל לא ידמו ימד כ; לא ידמו יסד לנוח גני האדם. נראה שהיי מנוקסא לפניו! כמים וכשנים לא אל פנים ק לא לנ האדם לאדם. פ׳ כ״ךן. ודל מני; יסקלנו — ו« שכנא קוכלסנא בער ליה, נשר הולאהו נקורי "ניזוי ומיאוש" ולפ״ז הימה הנושמא לפני! המתרגם: ודל מנץ ינזנו ר״ל האיש ננשיל אשר הוא חצם ננניניו. ארי נוהם ורוני שוקק מושל רשע על עם דל — אליא נוהם ודונא מצליס על לשיעא דמשהליע על ממאי משכנא. רצונו גם מיסו יעל עורפי עלן יחנו נקולם קול עז על הרשע המושל נעם דל, כי גס נעיניהס נזוי «שוקן ומחועג הוא. וזו נאמה מליצה נעימה עד מאד; אולם לפ"ז: היסה הנושמא לפניו: ארי נוהם ודוג שוקק על מושל רשע נעם דל, «וכיס ,אדם אסרי מ; ימצא ממסליק לשון — דמנק לנר נשא קדמוי סשדא נשכח ענ מן הוא דמפליג נלישן. הרגם כאלו כחוג מוכיח אדם לפניו סן ימצא ע ו נ «מסליק לשון. O' כ״ט, אנשי ללון יפיסו קריה — גנרי ממקני ממללין כ ד נ א. הרגם כאלו כהול ״יפיסו כ ז נ", אנשי דמים ישנאו תם וישלים ינקשו נפשו — גנרי דאשדין דמא שנין תמימותא ותריצי נעי! לה הנה היו לפניו הנושסא אנשי דמים ישנאו חס (שהוראתו I T לדעתי חמימות) וישלים ׳נין®' איותה ר״ל התמימות. נאין סזון יפרע עם — נשוגעא! דעולאי מתתרע עמא. תרגם כאלו כחוג נרנות רשעים יפרע עם. חרדת אדם' יתן מוקש — ע לו מ יא דנר נשא תרגם כאלו כחוג ה ו ת אדם יגימי• פ׳ לי. אש ננלת מהתנשא ואס זמות יד לפה — לא תתרומם דלא תעפש ולא תושיע אידן לשומן. נראה שהיו לפניו הנישסא: לא תתנשא שלא חננל ולא תושיע יד לפה- ם׳ ל״א, ודרכין, למסות מלנין — וארסתן לננח מלכין" תרגם כאלו כתוג "ל נ נ ו ת מלכין* אל למלכים למואל אל למלכים שתו יי; ולרוזנים אי שכר — אזדהי מן מלי' ליניאל יי! מל5’ דעתי ן ממרא ומן שלטוני ךיצך/ין שכרא. הגה הי׳ לפניו הנושהא: אל למלכים שותי ”! ולרוזנים ש ו ת י שנר. פן ישתה וישנס ממקק וישנה דין כל נני עני — לא השתי ותעעי הונן ותשנה דינהון וכולי, כאלו כחוג פן תשתה ותשכח . . . ותשנה נלשון נוכס. פתח סין לאלם אל דין נל נני סלון — פחס פומן להלין דלא משעי דין ודון לכלהון ננ< עולי. פה לא היתה נוקמא אמרת לפני המתרגם כאשר תסשונ אולי ידידי (זולת שנמקום ״אל דין" קרא ודין — שהוא הצווי — כנפשוק שלאחריו) רק מפרש הוא מלח "אלם" לפי עמק כונתו והוא לדעתי האיש אשר היא תקין ואלים (מלשון ונריא אולם (חהלים ע״ג) ועמוד סזק כצור לנלחי העות ארסות צדק ומשפע, ונני סלין הם לדעתי נני עולה המחליפים וממירים רע נעוב ועוב נרע וכעי; זה פירש גס הרלנ״ג ז״ל "נני סלון הם נעלי התמורה שיאמרו הפן מה שנלנם. נספן כפיה — הין לנינה. דאידה. תרגם כאלו כתונ כספן נאות כ״ן. ואס עלית על כלנה — ואת ענדת. על כלתו;, תרגם כאלו כתונ ואח ע לי ת על כלנה, ומקניל לפי זה היעג אל סלק הראשון מהנתוג "רנות ננוס עשו סיל". הן אלה שינויי הנוסחאות נהרגים משלי, אפר נחת• לפנין היום, אסשו5, כי כשומן עין נותנת עליהם תאמר נם אתה כמוני, כי אין מאחד מהם אן שמן ראיה היות המתרגם הזה נוצרי כאשר■ ימשנו איזה סכמי לג בזמננו. זה ונהפון הוא ממקומות דנים בתרגומו נראה ננירור, נ׳ ירד לעומק כונה הנתונים כאחד הסכמים, אשר מבני ישראל מוצאם ומזרע קדש מצבתם וני שאב תרגומו ממקור מים סייס הוא שפר משלי הענרי כן! וכה «שמאות משונות נר נ או נמעע מהטשסאות אשל לפנינו ומה ים לנו להתפלא על כן? הלא זה גורל כל השפלים כי בלוג העתים והזמנים תמול יד השינוי נהם ולמה זה נאמר, כי קפר׳ הקדש, יען כ׳ קדש הם לנו יגרעו מהשינוי הזה ואליהם לא יגיע?? והנה הסכם י״י רייפמאן, אשר ׳מזיק במעוזו, כי המתרגם שפר משלי איש נוצרי הי׳ שתר דברי עצמו, כי בכ״י הניל צד צ״ג יאמר כדברים האלה: בית נתינות נצנה (סי ני) כתוב בתרגום ובינת שנילי קיימא עכ״ל ונ״ל נ• נעל התרגום חשב מלתי "נית" הנתונה פה לשורים, אשר הוראחא כהוראת מלס נין" העניים ולכן תרגם ,נינת" ע׳יכ