Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 22

— 22 — אבן הן השוחד בעיני נעליו — פיפא דשוחדא ספידא היא באפי מאן דשקיל לה. פה הפוכות, צ״ל פיפא דחפדא (ולא ספידא שהוא המינוס של ספיד) שומדא היא. פגוש דוב שפול באיש, אל יפיל לאולמו — פגיע דוב ורתימא בנביא סכימא לא מתזיע ופפלא בשעיוהיה נפל. הנה היי הנופסא לפני, פגוש דובושפול באיש הפס לא ’יי ו ט! ונפיל באולמו יפול* לקנוס הנמה ולב אין — דלית ליה לבא וחכמתא. כאלו כמוב ״אשר , אי; לו לב והפמה". •קי יוה איש מבונה — ודיוכיפא יומית. כאלו פתוב "ושפל ייח”• פי י״ךן. בבוא ישע נא גס בוז ועם קלון היפה — פד אתי ישיעא גשעיותא «מי׳ ונלערא ובחפודא. חיגס כאלו נהוג נא ע ם בוז ועם קלון וחיפה. אח נפשע מקיית עז — אחא דודזעוי וון אחוי ה י ך קיימא עשונמא. כאלו כמוב "3קרימ' באום 5י’!‘ פי י־ט ופל היע לאיש ווח; — ודלבישין יחג מוהבמא. חיגס כאלו כחוב וימן ממן לאיש הי ע. שומר חנונה לתצא טוב — נעי ביונה משכיח טגתא. באלו כמוב "ימצא טוב". אןז פי לעבד משול נשיים — אף לא וכולי כאלו פתוב ״א q לא' לעבד. ומפאיתו ע בוי על פשע — ושבהוריה חובא, המינוס מזה אין לו הבנה, וניאה, כ׳ מהקר נו מצה, צ״ל לססבק הובא אי ל^ד^יר על חובה. ייאש ד' לחיים ושבע ילין בל יפקד יע — דחלמיה דאצהא לחיי ומן ישבע מנה ננות. פה הסורי ממינם והמפיש כאחד, כי לדעתו בונת הכתוב יראת ד' לסייס והמשביע נפשו ביראת די(יקה מלת שבע בהוראת ההפעיל) ילין(בטוב) ובל יפקד יע. וזה נאמת פירוש נעים. משדד אב יבריח אם — דניז לאנוי ומעיין■ לאוויה. תרגם כאלו כתוב ו וו נ י י ס בבינוני. חדל בני לשמוע מוסי לשגות מאמי׳ דעת — פלש נד׳ ושמסמידומא ולא תשנא מן מאמרי ישומי. כאלו כתוב ושמע מופר ולא משגה וגומי. Q׳ 2'. לע יע יאמר הקונה — הניא לחנייה נאמר דקנית- באלו פתוג רע לרע יאמר רןניתי. ידען ניו באשו! ספן — נדעך שיגיה איןי אמונת דסשוכא. תרגם כאלו כתוב כאישון השן נאות כ״ן. ואדם מה יבין דרכו — וני נשא לא מתני! אימתיה. כאלו כתוב לא יבין דרכו. מנויות פצע סמייק ניע ומכות חדי׳ בנון — שוהני ופודעתא פגעו בבישא וווחיתא בנוה דכייפא. כאלו כתוב חבויות ופצע... ומנוס בהדי׳ ב«1- ם' כ״א, ותוכן לנות ל — ואלהא מסקן ל ביה. היגס כאלו כתוב ומוכן לבו די. עטה לדקה ומשפע ננחל לדי — מן ד ע ב י ד לדקמא ודינא ■כולי תרגם כאלו כתוב עושת צדקת ומשפט. נ י לשעיס חטאת — ושינה דישיעי לחטאה. כאלו כתוב "נ י רשעים'. כפי לצדיק ישע ותחת ישרים נוגד — שלחופית דצדיקא דשיעא!־שלחופי דתייצי בזוזי. נראה שהיי לפניו המסמא ״תחת צדיק" כמו נסלק השני מזה הכתוב ותחת יפייס. זד יתיר לן שמו — ממיקנא מייסא זדינא שמיה. כבל העיר החכם שדייל ז״ל, כי המלות נתיגים יפויי פת הפוכות, צ״ל זידנא מייסא «»יקנא שמיה• ם' אהב עתי לב — לחש אלהא דפי צבא. כאלו כתוב אוהב ד׳ טהי לב. Q' כ״ך, ותועבת לאדם לן — ומלהקתא דני נשא 50‘”א טמקנותא, מינם כאלו כתיל ותוענת לאי® «לצ1ן", ונכשלו אל יגל לבן — ונד יסקל ננישתא ירון לבך. פה נוראי נפל עעות במינוס, וליל ל א ידון לבן. אל מהי עד מנם בלען — לא חתו, סהדא דנלא במבין. מינם באלו כתוב "עד נ ל י ע ל" (עיין התרגום לעיל י׳ע כ״ת) D' כ״ד,י מעדה בנד ביום קיה חמן על נתל ושל נשירים על לב יע — דשקל מיטועא מן חנייה ביום דקלחא הין הוא לימי מלא על נתיא ומלין ללנא ניבא הין פ«א למנא ואין מלעיסא נקיסא היכנא נייותא מסית לציה דנניא. כונסו הלוקח בנד מרעהו ביום קלה היי הוא במו השובן חומץ על נתר, ונמו סס לבני וניקב נעצמות ין העצב מכלה ומשחית לב האדם. הנה הי' לפניו נופפת משונה מכל וכל ממסחאתנו, ויש להעיר פ׳ בריותא הוא עעות, צ״ל פי יומא באות פין- שתויאתו בתיי' "עלנ“• פ'כי'(» ענה כפיל באולמו — אלא מלל עס שעיא נ ס כ י ע ו ת י ן. חלגס כאלו כתוב "נ מ פ מ ת ן". לשון שקי ישנא דפיו — לישנא דשקיא פני איחתא יקישעא. כאלו כתוב ישנאדרןד א^ת, ם׳ כין, ובעד נכריה חבלתו — ועל אפי נופיי' משכניה, יקח מלת חבלתו מלשון לא יחבל, ליחים ורפב (יביים). ברזל בברזל יחי ואיש יחד פני רעהו — פיזלא נפיזלא לעיש ונביא לעיש אפיה דח ייה. מינם נאלו כתוב ואיש יחד פניי לעתו מלשון חדוד ויקביל לפ״ז היטב t