Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 20 (1866)
- Issue
- 33 (1866)
- Date
- 1866-01-01
- Page
- Seite 13 (sequence 15)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/4785731-4788429-6613329--3270-4788444- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
— 13 — פחח האהל וראה שלשה_אנשים ולץ לקלאחס וכל שפול העניין עד קופי ואחל שאכלו וקמו ללכה כקדוש היה הוא הולך עמהם לשלחם וכיון שהניעו כמקום שנפרדו ממנו ההולכים לקדום הניעה אליו הנכואה כאיזה עניין וכאמה צורה שהגיעה כמו שהעיד עליו הכתיכ והי אמר המנקה אני מאכלהס מכף הליכת שני האנשים וכסוף המאמד אמר וילך ה׳ ופהה דאת גס לאה וחקור היכיכ מי הוא זח ההולך שהרי שני אנשים לכדס «צלל השלשה הלכו לקדום והכחול העיד שתיו אנשים שני ויקומו משם האנסים ואכלהס שי למקומו חזר מאוח■ מדים שהית עמם כשהלך לשלחם למקימד שהיה פתה האהל זהו הענין הקרוב אצלי כמראות פי׳ ,זו ומסלק כל קפק וכל השכיש הנמשכים אחל הייתם מלאכים רוחניים וזה עניין וימצאה מלאך ה׳ הנאמר כהגל וכן כל ויאמר ה' לה הבא באותו העניין החפץ בהם דבור מלאך כשם הי ואמרו. מלאך אל שליח מבני אדם כאמרו בהגל מלאך ת׳ אמנם ויקרא מלאך ח׳ אל הגר מן השמיק יראת לי שהיא קול נברא פושנו כאויר המתואר שמים כאמרו ועצל אח השמים נרה את ידך על השמים ואותו הקול הוא שהרגישה נו ושמעה איתי כאילי היא קול אדם מדבר אליה ומן תעניין הזה אצל* וישמעו את קול ה׳ אנהיס מתהלך נגן לרוח היום שהקול הנברא היה פושע כאויר וזהו א£מ לתה היום. פיק ל״א וישנם אביהם בנקר אמרו רז״ל תפלות אבות תקנום ובכלל דבריהם למרי אברהם סקן תפלת שחלית שני ויסכם אברהם נבקר וגוי׳ לפיכך לאיתי להרחיב במקום זהי בענין זח התורני ולהחזיקו במשמרות העיון השלם תאמתי,ואומר שהחפלות כבל נהגו בתם חאבית ומשה לנינו ע״ה ושאר הנביאים והפקידים וכלל ההמון בכל מקום ובכל זמן כמו שנמצא בדברי התורה והנבואות אצל כל חכמי תולתינו שכל הספלים מלאים מהם והתפלה הזכה צריכה לשני עני נים כלליים לכל הפחות והס הציור ותכונה אמנם הציור הוא שיצייר בדעתו מציאות אליה *ת׳ ר״ל מציאות מיוחדת ונבדלת מכל המצואיס זולתו על דרך האמת שחס לא יהיה הציור האמתי נמצא הוא עושה אלוהו ומתפלל אליו בעניין הכוונה היא שהדברים יהיו מכוונים בדבור הפת כנגד השם ית׳ כאילי הוא מדבי עמו פה אל פת וצריך שלא יחשוב בדבלים אחרים .שאס אין כן נמצא מדני עם אותן מנינים שהוא חושב בהן לא עם האל ית׳ יאמר דוד ע״ה תכין לבם הקשיב אזנך ומפני שאין כלל ההמון מניעים למעלת הציור ותכונה מנינו נמשה לבינו ע׳־ה שהיה מתפלל בעד העם וכן מצינו בשמואל ע״ה התפלל בעד עבדיך אל ה׳ אלהינו והוא השיבם חלילה לי מחעוא לה׳ מסמל להתפלל בעדכם ונאמר ונשאה הפלה כעד השארית הנמצאת ונאמר לירמיהו ע״ה ואתה אל תתפלל בעד העם הזה אמנם התולה והנבואות העירו על כל איש להתפלל לייצרו בלב שלם ועל בקשה נכונה שהוא נענה מיד שני שמוע אשמע צעקתו ושמעתי כי חנון אני כי שומע אל אביונים ה׳ ובשועו אליו שמע ולביס נהם וזו היא האמת הבלולה אחר חפוש השכלי׳ והמחקר המופתי, ביאור זח כי המציאות הפשוטה העליונה היא מציאות האל ית׳ היא תמצואה מציאות רוחנית בכל ובכל חלקי הכל מצל העתה בלחי מוגבלת ובלתי נוף ולא כס בגוף כפי מה שחייב העיון האלה* כי לא •צוייר מקום מיוחד אל •מציאות הפשוט חנבדל שאינו גוף ולא כח בנוף ומהוה מציאוח זו היא הדעה השלמה בתכלית חשלימיוח כלן ומצד היות איחה