Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 9

t fr i ז .Mittheilung von Dr. Adolf Jellinck. Pred. in Wien ספי גנזי ד,^ך לר יצחק בן אברהם t״^ פרק כ"ו. עניני קין והנל ושיתוף שמותיהם בנר המזבתי נהם המאמר נחינולי הסכר ועוד אוסיף שאס משלי ואומי כי נשתלה נולד קין נהנתה זח השם נמצא רומז רמז פנימי ל1ל החומר נכלל הנסס הצומחת המתאות כמו שהעירותי אליו cp והנל אתריו הרומז אל החיות ואל התרנש ושח אחריו הנולד נצלם ודמות בהוא רומז אל הצורה השכלית הנשארת מן האדם אחר מותו וזהו.הסדר הנכון בהנחת אילו השמות כמו שסדרתי כאותו המכור אשר תראנו משם ויהי מקץ ימים הכינה הפנימית הנעלמת רומזת לקץ של אדם כמו ואמה לך לקץ ויכא קין מפרי האדמה וזה אין בו ענודה לשם יס׳ לפיכך לא נתיצה, והנל הניא גס הוא מבכורות צאנו ומחלביהן רמז למעשים עונים הנאים מצד האנדים הגשמיים שהנפש החיה פועלת אומן באמצעות האיברים ושהם תכליתה ומה שאיפשר לנוא מפעליה ואחר שזכר שת שנולד נצלם ודמות שבו נתקיימת המציאות הגשמית האנושית ורמז נו ההשארות הנצחית שהרי נמצאו הדעת והמעבה שבה חדנק הנפש בעולם העליון ומלבד אלה נמצאת עדות נאמנה מבוארת מן התורה על השארות צורת הנפש אחר הגוף והוא עניין האסיפה אל עמיו היעודה לשלמים כמו שנא באברהם אבינו ע״ה ויאסף ■אל עמיו וכן ביצחק ויעקב אמר אני נאסף אל עמי וכן במשה ואהרן ע״ח ונאמר ג״כ מישמעאל לפי שהרגילו אביו ולמדו . לפי שהיה תניב אצלו לפיכך מן האיפשר הוא להשיג שוס שלימות וכן אמרו רז״ל מלמד שעשה ישמעאל תכונה בימיו ועניין האסיפה אל עמו למחיצת כת שלו נפרע כי מלת עם משמשת בעניין כת כאמרו עם ועם כלשונו עמך עמי שאילו ידועה שאין לו עם ד״ל כת אל מי ’אסף או ’אספנו אליו ומן המבואר ג״כ מן הכתוב האסיפה נאמרת על התנצל וההבדל מעומאה לעהרה כמו ויאצןפהו מצרעתו ואסף המצורע עד האסף מריס ורבים כהס אס כן אסיפת הנפש היא שכל זמן היותה בגופה לא מעתודה היא ואינה מתקדשת מטומאתה עד הבדלה מהגוף הבדל מוחלע ואחר מאסף אל עמה והכהן המעה ר הוא ■ המאסף והוא המעמיד אש האיש המעהר לפני אדוניו כי זה כל האדם אמנם הבטחת הנביא ע״ה והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך הוא סתר עליון נעלם מן העין עד יבוא ויורה צדק ואמר דוד ע״ה אני נצדק אחזה פניך והנן זה, ויחד לקין מאד ויפלו פניו חרה לו על שם שאיני משיג שום שלמות בעולם הזה כדי שיקנה בהם שום מחיה לעצמו אחר מיתתו חענעית הלא אם תעיב שאת ענינו אס תעיב ההויה המזגית כגון שיהיה המזג טוב ונכון במחלת היותו מוכן לקבל הנפש שפע השכל באמצעותו תהיה לך תוחלת להתנשא מן הנפילה שנפלו פניך כאמרם ז״ל תחיית ממיס לצדיקים בלבד וכבר קדמת הבעחת הונרא יתברך שמו על יד■ נביאו ועמך כלס צדיקים ואס לא חשוב לפתח חעאת רובץ לפתח הקבר ירבץ נחעא בעניין שלא תוכל לקום מתחתיו ואולי נאמרו רובץ כיוון נו אל החלק תעפיי שהוא הרובץ שבארבע היסודות ואמרו לפתח הוא בעניין תנת אני פותח את קבריכס ואמרו חעאח כינסו היא שתמזג החמרי