Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 8

נר אלהים ס לא .יככה עת יום יום .ימעטו,?.קרני השמש עת הגללים .׳נטו - ’ גזי נזרך אז, כת עמי- מ אופל אתא! כאשר נאסף לוצאטא, פאר דורו לחכמים,' אשר?מקדש התהלה, הבנוי כמו רמים, .יקרת מ5עלו לאןכלת נצח נכתבה - ומכל ’מחנותי חלד לאי נקלו לו לחיל רקיעונייומלזםור, רק דאגה, רק 55ל, רק מרורת מסכנות, רק לענת הדאבה! תטו עתר. ימי ענ:ך׳ את נ5ש עדינת! שכת מעמקי תלד כיוס הרהמיס ו:חנינה׳ אשרימעולם לא טעמת מתקי תנובתם; באת קודש?נימה ככהן המשוח -יי וקני עמך חבז־זיס לכל עמלים לרוח - הן הקריבו■ היום את חטאתם ועולתם! ואנכי, ידיד נפשי! מה אספר מעצבוני? ככל חיל מוקייריך הנני היום כן אוני: כן אוני ממספר- כן עיוני מדעת- מי יורה לי דרך? אל מי אכנה כשאלה? - הקני יעוד נלהס מכוס שמעי התרעלה׳ י וכת עיני?אכדו^ך כעין דמע נוקעת. אך על מה אלבש אכל?׳ .על מה אל/אונך לרוח צח שביומים׳' כצל אל מתלונן?- אתענג'כלמות תכניתך למולי נצקת; שלקתה לי?אהרון מכתביך לתשורה - ובעת גם אני 'למקום מולךתי אסורה - אז נחזה פנינו בארצות אלמות! ־ 1 T vvr V ״ : -; - V T I