Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 99

99 תיאר המשמחים עין רואי, הוא יאיר מחשכי נוראות, ליל כיום.ימים אך עתה לזשוך ברק אורו אך דממת שוררת גכל רחוב וקריה, כל אשי גו נשמת מיים ינוח מנעל עבודתו; אנשים אשר מבוקר לערב יכתו רגלם למען ימצאו אוכל לאנשי ביתם, זק ימוד מלא רוחב ארצו בכל כנה ועבר ואין לכסף מוצא, ו!ה ישב בשלוה בביתו ולא ידאג מאומה, הכסף תועפות הוא ישליך על די יהנו והוא במלכים יחקלס ורוזנים משחק לו, אושר ועושי שניהם אחוזי יד יאחזוהו יל’ הרף, הצלחתו משחקת לפניו בתבל ארצה, בל אשר יתאוה תנתן לו, כל טוב הארן לפניו ובידו נתנה בל, בית בנוי לתלפיות על תחתיים שנים ושלישים, הנה בעת הגיע זמן השינה אם אמנם גם ביום נח, אולם בעת תגיע התרדמה ינוח כפלים. גס עני הנודד מבית לבית לשאול ממן בצרה למען לא יגוע ממיסי וכפן כי זה ימים רבים לא עעם אוכל, בבוא עת מנוחתו כל עמלו זונח, ועגמת נפשו שוכח, וילך למצוא מנוח, מרפיון כס, במעונו מעון צר, כסוכה עשת נוצר, אך בחיק התנומה ימצא מרגוע, התרדמה הנחה למדינות עשה. כה הלילה השליך הס! בלי נשמע קול, אך זבוב לילה תהמה דממת דקה, אולם אחרי הדממת רעש נורא; פתאום התקדרו שמים עבים ועננים נוראים, גשם שועף ואבני אלגביש נשתפכו לארץ בעצמה ומיל, קול י' בכח! רעם אחר רעם, ברק אחר ברק נשמע בגלגל, רוח גדול ישב מארבע פנות השמים מפרק הרים, ומפולן סלעים, לפניו ילך רשף שלהבת¬ יה קולי קולות לא ימדלון, יקרקרו עצי השדה. בישימון ביער מקום לבני שחן טורפי טרף מעון מניס למחסה לבנות יענה שם הלך "עמנואל" "בדד וגלמוד כנצרער בערבה לחמו אפס מילקוטו, גם אין איש בדרך לו לעזר ולהועיל, לסעוד את לגו בפת לחם, אלה מזה בני למן יפערו לועם לבלעו חיים, ואלה מזה נחשים ועקרבים יסונו את עקבו, ממעל לו גשם מטרות עז דילף על ראשו, מה מאוד תגדל צרת נפשו אשר מעודו לא נס* באלה, מי י האיש? קורא משביל הטה נא -לי אוזן קשבת. האיש הזה היה ממעי אמו | אמון עלי תולע, מעת גוחו מבטן שני ועדנים לבושו, מעודו לא ידע הצג! כף רגלו עלי אדמה, אך תחתיו רפד מצע תכלת וארגמן מפנק מנוער ענוג י ילך, בעת צאתו למון לא תלך בדד ,אך סביבו נעריו אשי ספרו צעדיו, גם! בני אדם גם בני איש אשר עשרם נפל חבל למו, מפניו קמו ונטו מני אורח; אשיי הוכן לצעדי רגלו, נגידים חכמים מחוכמים עצרו מפיהם מלים ישמו! »חסום למו בעת אשר דבר בשער, כדבר עמנואל רתת נשיא הוא בישראל י אל מפתח שפתיו תאוו כתאות עוף למים, לשמוע נעימות דבריו מזבח טוב ' מאכלו כל מיני מעדנים ומרקמה, אביו היה עשיר והוא נשאר ,יחיד לו, כי י אחיו (יוסף) זה כשנתים לא ■ידע איש מקומו איה, . לכן אביו אהבו במאוד, : אביו היה איש הולך תמים ופעל צדקות בישראל לא רגל על לשונו, ובסוד חנפים ולצים לא ישב, אך הצנע לכת את ד׳ אלהים, מצותיו לשמור כאישון בת עין, ביתו היה פתוח לכל עני באי שער עירו אשר אין לו במה להחיות את נפשו הרעבה, לכל כואב נתן סמי מרקמת להציל ממות חייתם, מלים הוא נשא' ומכאובם הוא סבל, ולא זאת בלבד יאך שם עינו על משפט וצדק, רב ריב יתומים ולב אלמנה הרנין, לכל הפותח יד נתן נלבה הגונה, וכל מבא! לביתו לא הלך ממנו ריקם אך העניק לו■ •מטוב ביתו, ■לאיש אשר היה בכל