Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 86

86 יזמו כי מלאים עם כל מידות המשובחות וקכו להם כל שלימות והגיעו למעייז האמת —. ולעבודת ד' ולתורה ולחכמה אף כי כספר ממום להם; אולם יען יניטו מעט גספורי מעשיות — המלאים הכל ורעות רוח, וכספיים מלאים | רמזים יסודות המורים כאצבע — אשי הממכרים כעצמם לא הביכו אשי j דברי — יזמו כי הדליקו נר נשמתם — והשיגו אורות הריחני ולמוד! כוונות סוד פנימיות התורה. — (ההמשך יבוא) בקורת תהיה,,Von I. M. Weiß,na,IN ן כימים האלה הגיעה לידי מלק השלשים מכוכבי יצחק והתענגתי ■ על ימיו ויהי לי לשעשועים, כי בו נמצאו דברים נכוחים «סופרים חכמים וידועים; אכל איזה ענינים קטנים נין שורותיו יצהירו אשר לדעתי צריכים קצת תיקון, I ועליהם ראיתי להעיר פה בקוצר מלים ודברים אחדים: '׳: שם צד 11, מביא הרב ל. אייזלער נ״י «דיש קהלת א' ג׳. חני ר״ח כתוב שנע שנתות תמימות תהיינה אימתי נ!«ן שאין ישוע ושכניה ביניהם, וכתב הוא : ימים רבים עמדתי משתומם על המאמר הנפלא הזה וכוי ״ודחק 1 עצמו. להגיה, בזמן שישראל עושי ן רצונו של מקום ושכינה ניניהם" והוא לא ראה I שכנר שאל על המדרש ההוא הרב ממאקא נמ״ע ״המגיד" שנה חמישית נו׳ 21, ופשר דבר מפורש שם של נוי 25 ונו׳ 31 באר היטב. — צד 15, בפירש הפי אזלו מים מכי ים (איוב) להרב א ו נ ג ר נ״י כנד קדמוהו המבארים . — צד 25 ״שיר לחנוכה אל הלשון" לא קרב זה אל זה, ומה עכין שמיטה אצל הר! סיני V — צד 38, לדעת החכם ישייר!"ל כי "אורך ימים" רומז על הנצחיות, יש סיוע מדחז״ל ״והארת ימים, לעולם שכלו ארוך". — צד 41, פי' חדש לידידי החכם מ ה ר ״ ש רובין נ״י נפי: ולקחת את המרצע וגוי (שמות כ״א) חידוש כזה אסור מן התורה! וכי מה חקר לו נדרשתם אזן ששמעה וכוי? — צד 50 "מאמר ההסתעפות" להח' ג א ל ד נ ע ר ג נ״י יקר מאוד, ואנכי אבקש להודיעני שם עירו ואנכי אשלח לידו מאמר אמך אשר הכינותי בעניי גם אני להראות הסתעפות כמה מאות מלות ארמיות ותלמודיות מגזע שפת עבר, ויותר מהנה אשר לדעתי ממקום לשון הקודש תלכנה, נשגס לא נמצאו נתכ״ך רק נרמז קטן; ועל ידן בארתי הרנה מקראות סתומות, ואציגה כא נזה אמת מהן למשל: תנת ידענו מסגולות לש״הק בהתהפך השורש להוראה מתנגדת לו, (כנר הארכתי נזה נתמגיד שנה ששית ושביעית ומזה מלת "צען" העתקת ועקירה ממקום, (וועגמקי!ע|) ולהיפך "כעך תקיעה והנחה במקום; (יו־ינטנועקקנגן׳) אמנם מלת נעיצה לא נמצאה בכתבי קודש כ״א במדרש וגמרא, ואולם לני יחשוב כי הוא זה נרמז בפי וינאץ (החילוף א׳ ועי) השקד (קהלת׳) שהכוונה לתאר ולצייר ימי זקנה בהבשל כח בן אדם ונטלו הטומנות, כי אז, תחת אשר פעל הכל נימי נוער בשקידה כמרצה ורגלים קלות וממהרות, יתנהג בכבדות ולאטו יתנהל כדבר הנעוץ והתחוב לא בנקל ימיש ויזת ממקומו. — וכאלה רבות עמי. -■ צד 58 גם כי המכתב מכתב תחכם הגדול דר• יאסט;