Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 80

ע״ג המים אצל הראשונים וגם האחרונים דגר ונלקה ומטהל לנפמייז גני אדם, ולא במו שחפש (Voltaire) הדנד כפסוטו ויאמר: גני אד& ההולכים המיד אמרי שיירות שאי בשלם ופושיהס דמו נלנגס, כי אשיי יכנס הגוף יטהר גם הנפש; כי נאמת מקור הדנר בסוד מסתרי התולדה כנ״ל *). וכבל היה לכהני המצרים מקוה מיס במערות. ובהודו עד היום■ הזה משליכות האמות את ילדיהן אל הנהר גירזון (Ganges) המנוהל1 * * * * אותם לדי, והנהר הזה הוא אחד שבעת הנהלות הקדושים להודים עד היום הזה. והמה מאמינים כי השותה מימיו, או אדם כי ימות על שפתו, לא: תתגלגל נשמתו אחלי מומו. והם לשבעים בנהר הקלוש הזה, ונקנליס ני אחלי מותם, נאמלם כי מימיו יזונו מזיעת (עיין הערה 6 7 8) אודות הנהי, אינדיס י) האלוה שיבה הנ״ל י) כאשל נקדש היאור כ י ל י ס למצרים, י שעשאוהו אלות ליחז״ל, ועל פרעה שיצא בבוקר בבוקר אל המים (שמות ע״ו) אמרו (מו״ק י״ח) פרעה שהית בימי משה אמגישי היה; וכמו שקדוש הירדן גס להנוצריס עד היום הזה, ומספי D1-. Frankl במסעותיו ייושלימה,: בי הנוצרים הרוחצים בילדן את בשלם למשעי, שומרים את הכתונת אשי! יחצו בה, להיות להם לתכריכים במותם. והיונים מספרים מן גבולם Achilles י שטנלתו אמו בנהר שתיקת (Stux) אשל באלן הנשיה, למען לא יצלח עליו כל כלי משחית, ויכבדו היונים רבי הנהרות הבארות הנחלים והימים. ן ונם בצידון עיר הכנענים ושמה טייתיליס נמצא נהל קדוש הנקרא בלשון י פעניקית וארמית ״נהר־קדושא". גס הסלאווים הגרמנים והצעלטים עבדוj וכבדו את נהלי יייסטול הוא ווייכסעל, דיעניפול, והנהר בול! (Bug כשם אלהים Bog בלשונם) בוגיצא, רהיין וכוי. וכ״ז מקור : השמים יוצא חלצי אורמח אנכי חומן סנט נחבל, אנכי חבנח׳ עמודיה לבל חממו. אנכי אס פוריה, מרבה אונים לכל עין! ונמשל, אנכי רופא מבי! בל מעול וסומן, חחלזאי בל רע וטמא, סבולוח כל מכשן> ומלאך מוח חגרח יד רונזוח עמאוח, צוררי אלהים ואדם, השדים והמזיקים המביאים בל נגע ובל פגע רע בעולם. בל יושבי חבל 1 וסוכני ארן, כעס בבה! בעבד כאדוניו, מברכים ומשבחים אוחי! עלי דני אורו!! אל צור ואשחר לאמר : הנך יורי מל האין, חן נא לה מי החיים. אל חיכך בשופר; לקרא בגרון לבל •ושני החבל : מיס טהורים מוגלים ממקום הגבוה הטהור, המה יהיו ן לתגן ולמחסה לכל המי אשר על פני האדמה"! (3 Izeschne, Setut - Jsclit) י)) והנהר Indus או Sind המפריד בין חודו ונין פיס שמו בלשון הודיח Sindlia שמורה זיעה השנהב נעס שנזקק לנס!ונו. והיונים הטבילו רגלי הכלוח במי במי באר, למען חלדנה הרנח בנים וננוח. ובן עושים עד היום הזה יושבי העיר עקשודין בארן הצעלעיס . 7) ודומה לזה אמרו נ״ר פ' ע״ח על נהר די נור ב׳ אחי מן זיעחהון דחייסא דאינון מזיעין מן טעינן בולסיא דקב״ה. 8) או בנוסח אחר: שיבה עס נס זוגחו פרו ח י הטין! יטיפו מעל השמים על האין והיה לנהר גיחון. וסוד הסיפור הזה גדול במסחרי ההודים, נהמצאו לרוב ן נם בסודוח המקובלים ברמז על ,על אורוח" ועל עלו של חחיח המסיס ונוי. ונלשין מסחרי ההודים מכורה חמיד סטרא דנוקנא של אלה׳ הבריאה בשם Gangä (נח זיגו של הנהר Ganges הנ״ל) מצורך עם עוד שמוח וחואריס אחרים י ונמ״א נרחיב הדבור נענין זה יוסר, נ׳ מסהר׳ ההודים הקדמונים הס מעין לא אכזב אשר ממימיו הנאמנים שאנו רבים מנעלי נסחרוח האחרונים, ויש אשר הדליחו אוחו והיה למקור משמח ונרפש. —