Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 78

78 אומנים: מהסי'האמינו נזהץנזה, דיל מד המועלים נווב יורע, הלוממיה!ה! לעומת זה במלחמת תווידית מדור דוד. כ«ו הפיתים י ובל כתות המאמינים - בדת צער דום י הוא צור ואסתר; ומהם האמינו רק נאחד מתם: אס בפועל! הנו׳וב, אטר הקריבו לו עולות ריח נימוח לקרבן ׳תודה, או בפועל היע,! וזבחו לו זבחי'אדם ובהמה לשכך חמתו. ' I ונודע כי גס בין הפילוסופים הקדמונים' החליעו קצתם, שיסוד מומר j היולי בהבריאה הוא האש, ומקצתם גזרו כי הוא המים. וברוב סיפורי I מעשה' בראשית להעמיס הקדמונים, נמצא היולי היצירה בשני היסודות האלה : I האור או האש עם המיס, אך' פעם האש גוברת, ■ופעם תמים מתגברים, j כפי ■ מסת תכונת הבריאה, אם פועלה או נפעלת. ונודע עוד כי האש הוא. היסוד .המכלה והמשנית, והמים יסוד! המערה והמרבה. ועתה סוד העת מרמז על האש בהיותה כמוה מכלה ומשבתה במשך תזמן המבלה חת הכל (ע״ד רמז הסיפור מן שבתאי הוא סעורנוס מושל הזמן אשי אכל את יולאי חלליו), וקוד התולדה רומז על המיס מפני שהיא מפרה ומרבה כמוהם מולידים ומלמימים (ונודע בשיטות המקובליה בקוד האש והמיס על מדות הדין והרחמים נאני״ע), וא״כ פירוד יקידות המיס והאש הוא נעצמו מלחמת העת והתולדה 'המצויה אצל כנוני נמשים חדשים גם ישנים, והדברים עתיקים. ע כ מצינו אצל העבו״ם הקדמונים (ועוד בזמננו מספד הנוקע בנימין השני תן כתות שבעי הנאכיאניס בהודו מזרחית כי איזו מהן עובדת לאש ואיזו מתן למים) שתי עבודות דתיות ראשיות; עבודת האש הוא המולך הוא שבתאי המשבית הקותי והמכנה, ועבודת ה מים הוא הבאר המקיים והמחיה. ונכלל עבדו בכוונה הראשונה אל המולך, ובכוונת השניה אל בעל פעול, ואב לכולם הוא בהודו עבודת האש להאליל שיבה : (Sliivah), ועבודת המים להאליל ויישנה (Wishna), ובכל מקוס נמצא! בסיפורי «סתריהם מיינה ומלחמה בין שני האלים האלה י-) . 1 ונודע ■עו־ כי ענודה היסוד המכלה היתה רגילה אצל נד אין I הקדם; ועבודת היסוד המפרה אצל בני היונים ימה ■ לכן היתה תמיד מלחמה! הנאבק ה ה הפיניקית {,2tl;eUiu> אבי ניר כ• השהפנות הזאת ורישיה י.כמ ן הברחנו נעולם החושים, ואג לא נטבע הגשמים בטצמם, לכל הפחוח ירריזקח הי ח! נליך הנלוהס לסושיני, טד כלכל נמצא •ש הפוני, ואחי,ח נוסוה כטבע היא חך! ניהוד ההפכים האלה, כמי האנן אשל היא אחה בטצמותה, עם היית לד כני קיטביש מתנגדים, ככה החוליה נולה היא אב! שואבה נמלה: קוטנה ■ האחד לוחה מוחן) הלאה. לנוע לנתיש לנתק ולטקיר, זקוטנה הפני מובן חליי לסבר לאחי ולגנות. ובכן׳מורכב נס הנוגע מן זוג שני הנומית הראשיות החלה, כחם הכח המיכך והכר,. הדומיה, הבונה וההולם, הטוב והרע, ונקלח בכם Polarisation . והחכם הרופא ברומי S. Äieiuheun מזכיר בשט סכם טנטי חחי המחליט, כי יש בכללות המציאות יקוד זכי״ בשם Anbronium, ויש מ נ י ק נ י י נשם Thelyke ונו' ט׳ם . — j ה) ואז המיס ננאינח זכי השפיט ומוליד, והחש נבחינח :קבה מקבלה j ימרקבח הזרע, אשר עכ׳יז •צא אוז״נ לחוליה בשלום שני הישויות האלי״ כמי! שאכיר להלן במאמר הזה . ינכלל נזיע אצל חוי;ייכ ייהייכיב *.ק־מינים, נ׳ «8 לקח* :חיכה משני הישויות היתלה בבחינת ז נר לגיו או נקבר. לבזה, הישג;!