Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 77

77 יכיש עול תלוי בו הוכו אשף אה חילו אשי עשה, בלי מפצו היציר/ «שס nfc הכהף הנדרש לנקמת אשתו העומדת הכן באכזריות מימה, לאמור: "אח הנפש, י/י את הרכוש"! פראדיל .קנלה הכשף מיד נעלה. "אשעה לעיר בעלז אל היג קדוש יעקב השוכן שמה", אמרה נקול שמחה, ושחוק אכזרי מרחף על פניה. י' שמעלקע מלמד, אשל מעודו לא נפתה לנו להאמין בקדושים אשר בארן המה, ׳נקהל חשידיס בל תחד כבודו, *) השמוק נשקף /ין שפתיו, כי למלאות צחוק כיה׳ לא נשאר נו רוח. ״אנה פניך מועדות, פראדיל?' אל בעל המופת?' — מה תבקשי ממנו"? שאל המלמד, "כלה בעבור בננו גרשלי, אקחהו עמי, ואין מעצור לה׳ להושיע לי עוד בדרך אם אתנה פדיון להצדיק". ענתה פראדיל. ועתה, קורא יקר! השמעת דברי לינות בין איש לאשתו על אודות בניתם? — והאשה שמה פניה לבוא עם בנה עד איש האלהים קדוש ישראל נעל המופת,? עתה הבה נא לי ידך ונבוא בברית! נשעה ונלכה אחריהם ונראה מת מעשיהם, ונפלאות איש הזה. (ההמשך יבוא) סוד המים והאש אצל העמים הקדמונים. Bon Salomon Rubin. חלק ראשון. המים והאש בפירודם. ׳s "כקדוח אש המשים מיה תבעה אש" (ישעיה) "מים דא דפר ודא הוא מים מתקין הקדושה ו^ית מיס המארלים דאינון יצ״הר אית אשא קדישא מנוקבא ואית אשא נוכראה אש זרה" (זוהר בראשית) פרק א. רני בעלי הדמות הראשונות האמינו (יהיה על איזה אופן יצורה שיהיה) בשתי לשויית, פועל טוב, ופועל רע נ); יזהו על שני *) ל' פמעלקע זה, הוא מקהל המתנגדים לכת החסידים גדורנו, אגל נם לגו ציפי! משכל, ואין סלק לו נגינה, ולק קדושת המעשה נשאלה גידם וכל לום אין נר,לגס. 1) מקהל׳ הפרקים מכנים מלסמה האם והמים נלמז הרוס Apewescli שהיא חרולרה והשחפת, נגד הרוח Taschter שהיא המים והלחלוחית הקדמונית. Ü) כי נכל מרחבי היקום העמידו זה לעומת זה: החס והלח האש והמים, השמים והאין, אוי וחושן■ יום ולילה, עוג ורע, דכר ונוקנא, פועל ונפעל, ימין ושמאל (ונודע כי להעיניאים עי היום הזה היי השמאלית עמאה היא ולא •געו נה נבל יגל שבקדושה. ועיין אודות אוח השמאל באריכות נקפל שלש• לגנון להחכם יינ״ל ז״ל). ואלה דגלי הפילוקוןז Griivel בהעתקת הי״ל שלעזיננער (נה״ע תקפ״ו) "בכל מקום שמה צופיות עינינו, שם נגיע פעולות שני כוחות מתנגדות; יעל ייי פעולה זאת נעשה נס מתקיים כל יש. כח הכוני ובס התנועה מניפים בדולי שחק במרוצת אופניהם; דחיקה והמשכה מציירים כל הגופות; מוה והולדה מניאים החיים; חושיות ושכל, לחיצה וחפשיוח, עוג ורע מולידים אח הציק' ע״ב . וכן בממלכת הרוחנית, כ׳ כל חושני מחשבות מסכימים, כי יקוד׳ כל לעיון ננוים על התהפכות המשפע, ל״ל: משפם (Thesir) הפוכו (Aiitithe(is) וקסורם (öynl,hejis>), וגלעד׳ שלשתם לא חבון כל ממשגה, ולא •תקומם בל עיון הגיוני.