Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 67

67 (נעלמה לנו לער׳ גי 6* $לית אךחיותיך לפרסים ר1אי פניך; ומה אנוש פי;הין לעל1ת אליך! לער לונך לער לעתך לונשגבה לוגה לביוא -- יירא־ן 2ני יושבי חלד ונער רך אם :גיע ׳?ערי מות; למעות אב1ת אם יזיורבו בט1ת הילד: י r i T " j ן -VI לולא?משפטיך עלינו;ווךץ — ראית את המות והוא טיוב בארץ! 2ךעתך נקטפו ילדי רעי מפות נקטפו בלא עתם הה, חלפו ואינטו יחדיו חמדו להם לרישפי יה ושלהבת ־•* י - ז•י׳ .׳ •־ .ז בטיס האיר לטו אור מקר ירימו נצנים רכים בראשית אבם נפלו כציץ;ביש נבלו ולקבריות הובלו. לפר 2ח'שך יצועם, באופל :שכבו ׳ ביין רפאים;נוחו, :ישנו המות ילדים רכים את אביותם עזבו כי ידעו אל כי;קומו אליטות, כי עד ראשית דעת;; באו "שמע;שראל!" מקר וערב קראו #הרה שבו השמיטה לאלוה שם ישבעו צוף ך?שי שמחיות ונחת לום לא;רעו עמל ולא נהי וגור, כי ימי מספר חיו?ארץ מתחת והם נקראו לך אלהי השמ:ם 'למען :שתו לחיה ממקור הח:ים. שפעת טובך, עתי לוחך נתת׳ טיב לבל! להם בסתרי הרקיע