Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 66

66 — זרועי ידיהם והתרפקו, נין דמעי גיל וכשיקויז כעוזרות נלפחו ידיהם השתרג' I ועלו על צואריהם, איך שפה אל שפה דנקו לנ פעם אל לנ מנכון ולידה! ההקשרו מעדכות ונענותות אחנה חונרו להם יחדיו ונכרש• הטנע משולניס,! נרוחי אחזת דמעות אהנה יגון ושמחה איך נהלך כפש מסכו ומהלו. אודן ן אלהים! כי הקרית לפני מעשה הצדקה, אודך כי אותי משחת לחנוש לנשנרי! לנ> קרוא לשנוי דרור ולאתיר פקחקוח, וכי מצאתי און לי והשגתי חיל ניקל; פדיון נפש מיד שוניו ופרעות אויג. ואם שויתי ודוממתי עלי נפשי זאת; תמורת וזאת חליפת קניני הלא הוא ותמורתו קודש, ואם אהגה נכל פעלי: זאת ונמקחי אין נגרע מכל ישעי דנר ונמקכתי לא נתן מגרעת, אך את ־ כשפי בידי החלפתי ורניתי נממיריו, אמנם זהני מדות החיים את נפשי לא ן חית, אולם החייתי לג נדכאים ונפשם שובנתי, אם נעונג את נשרי לא משבתי, הלא משכתי חשד את נכאי רוח ושגנתי ישע לקודרים, תחת נגדי חמודות נגדי ישע הלבשתי מעטה תשועה תמת רוח כהה, תמור מחלצות חלצתי ן נפש נענה ממות ואת עינו מן דמעה, חלף מעטפות עטופי רעג מלטתי ביום רעה, תמת מנשני נשש חבשתי לעצונת שבורי לנ ודמעת עשוקים | הובשתי, ואף את נפשי מטונה לא השרתי, הן שוד החשד ינקתי, ועת נשאתי! כוש ישועות דשנתי כישי רויה - הלא נעצם עלילת צדק שכרו יפריח, וממנה פריו נמצא, בחיקה תשא עונג נפש וחדות במקומה, נחת מעשהו מלא דשן ומרות גם הוא יורה — מה אתעדן אס פתחתי למושרי רצון ולחפש׳ פציתיהו, מת אתענג אם למרת נפש המתקתי נפידו לו שוע הייתי, מה אתערב נשמחה אם ליישת נקיים השיבותי ששון ישעי ומצריהם פרקתיס, לו שקלתי מחיר פטדת כוש וכלי פז כי עתה לא ישוו לי; הן כל יקרי חלד; תמת שן העת נתנו, מאכלות מתלעותיו יכלו נס ונשפו, לא כן מעשת הצדקה הנשגבה ממנו באין חליפות נצח לא תבלה, שתותיה לעד לא יהישון, ופצה יקרתת מי ישער ערכה, בכתם טהור לא הקולה, נגדה יועם כל זהב ולא! יומן שגור תחתית ואם אשים חשד לקו וצדקה למשקולת הלא כל מקחי שותם; יקר ושפיר יכריע, אם במאזנים לעלות המה מהבל יחד נגד דמעה אחת! מחיתי — אכן ניר נרתי לי בשדה תרומות, זרעתי לצדקה וגם קצרתי לפי | חשד וברננה אשא האלומות, כופר נפש איש הוא עשרי ומקחי מכרו כתתי — וזה: קנין כשפי. גרשון רייך•; Bon Jacob Heinrich Löw, ףמין«י Mitgetheilt von I. Tt. ' נמוח נח (שסה טושנא) ובן (יה ויה המנונה ליב) ליעי היקר המשכיל דני! משה ש ט ע ר ן. לייסר,טאל דטל ק. מושטעישולט. ט1ב וישר $די נראית אלינו ונם מושר 3ני אךם לט־וכתם לנשית. ש1םט צדק י{?ונבר, ךן1תך מדןגתינו י