Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 51

51 לשונה נאלמה, ורגליה עלי תדום מעדו ממקומם, וכפלת שנית מתעלפת, בזרועות אביה, בלשונה הצמידה דברים לא תדרים ״הוי! שוא יהגה סכו, ידעתי עותתי" וכראות אביה, כי שב רוח מרים ואתפה מענן רעיונית הנבוכים אליה, עזב הבית ובקול רעם צעק בשצף קצף "כל עוד נשמת שדי תחייני, נקם אקס מהכבל הזה, האכלתו אש לא נופח, ובחפזה מקר לדרכו. — — (ההמשך יבוא): נע!״ה יום א׳ לשדי שמוח שנח אל אוהביה וליצוחריה לפ״ק. אל כבוד ידיד ד׳ וידיד ,נפשי ה״ה הרב המאור הגדול, פאר ישורון, רועת שה פזורה, בקי בחדרי תורה, וביראה טהורה, בחכמה ודעת ידיו לו רב, תהלתו בקהל רב כ״ש״ת מוה׳ צבי הירש פאססעל נ״י! אב״ד ומ״מ בקהל ק א נישא יע׳א! Von Cmanuel Rosenthal. על «הברה הה «שה וישראל מזמור לתודה בהררי אל: בלבת דת איש לעמף — גראית לנצר יישורן שי -ואיורה — הבאת מה רבו םעליף איש — הד_עת מן פדך מקור הכמה נובעת, כן חכמת אך ם תאיר פניו כאיור טבעת מטוב — אבניו בני ןשךאל! ראו אייש החיל איור הופיעה מחשכת לייל. ברת משה וישראל גלה מצפוניה ■£ ־•• .י•••'" .. י ־־־ ז על עד מרום ויחשוף סתריה ז ־ י, ־•■■; II״, לכן בין מלכים ורוזנים חכמתו נודעת *) — גם נפשי חין יקר ערבו יודעת. .ידיד יי! במו מיה ז;קר׳ הלילה יגיה בן מדבריותיף ,עד שחקים תגביה קו־ אורן? בדת קודש בברקים .ירוצצו *) Besitzer mehrerer großen goldenen Medaillen