Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 33

88 מכתב .Von L. Horowitz, Rabbiner in Wien ג״ה ו ו יען יום ה׳ כ״ד ניסן יחל ישראל אל ה' לפ״ק. סלום רב לידידי כש״ת מיה׳ מנחם ברי שטערן נ״י! ידידי. גבל יקר! אם הקונטרס £שא עולי אשל אני שולח לידך בזה, יצא מענו סופר מהיר ה״ה ידידי הרבני החכם והמליץ מו״ה מרדכי פלאם נ״י. בו יסופר בצמוח לשונינו הקדושה עד י כמה כנדה יד אלה המקים לא טובים, ומשפטים בל ישוו בהם כגלים כתושבים, נתנו בעת אשר המשך כסה הארץ, ושנאת הדת נין יושביה עשתה פרץ, לתת עול ברזל על מארי ג:' ישראל 'לשומם לנו! ולקלון לאיבה וקיקלון בעיני השוטרים והנוגשים מודדי אור ושונאי דרור, וככה עד כמה הדאיבו והרבו עצבותם, האדונים הטובים והישרים בלבותם, ההוקמו אל על אלה העקודים. אשל נהו נהם היהודים, גם את זה לעומת זה מתאר 7הכותב נשפה ברורה ובאמרי חן יבין. ואם ימצא הקונטרס הזה מן בעיניך כאשר תוטב בעיני, עשה זאת איפה, ידידי היקר! וספחהו אל מחברתך הנודעה לשם ולתהלה כונני יצחק אשר תצא לאור בקרב הימים, למען ידעו דור אחרון הקוראים בה את כל העמל והחלאה אשר קלת לאבותיהם בימי קדם, ולעומת זה את כל הטוב והחסד אשר הגדיל ה' לעשות לעס בני ישראל בימנו אלה, כי נתן בלב אדוננו מלכנו הקיר״ה לקרוא דיור בארץ בכל מקומות ממשלתו ולתת שווי זכיות בלי שום הבדל דקיות. ויען ידעתי את האיש הכותב קונטרס הזה ואת שיחו אשר תמיד בחלה נפשו בכבוד המדומה והפך אליו עורן! ולא פנים, על כן עוררתי אני את לבו כי ישא לדבר הזה פנים, ויואל לעשות למלאכת שמיס כונים. אלה דברי מוקירך ומכנדך באמת ובתמים. הק׳ אלעזר הלרי איש הורוויץ. משאזעול. אשר פעלו מאשרי בית ישראל בימים קדמונים לאחיהם העומדים תחת משמרתם מטעם המלך ושריו *) . בע״ה פיוסטיץ נחדש תשרי תקעו בחדש שופר לפ״ק. *) נשנה העניה נקרה :קריה׳ — עני ה• מקרה טהור — עם יע■ ותניני, מותי משה זינגער לאש עלה נני ישראל ננרולא, לפונדיק׳ אהל נקייה מלך רנ ווינא ■ע״א. ויהי נשנחנו יחל על שלהן ערוך, המאכלים נחנו ריח והיין נה; ננוס עינו, שחח רע• אח פיהו ויזכור־ ימי יליוחנו, אח הימים אשר נס עש ישראל גנר ללשונו ונפשו חשקה נשפח ענר, חהח אשר היום נילל׳ נכרים ׳שפיק וחיק זרים ׳חנק. ויהי נלנחו נימי הנעורים האלה אח ח הנה ואחה חנה ויזכור גם אח ראשיח נכיר׳ במלאכה הקיש, אין ישרה בעיניו ובעיני אחיזת מרעי, וינקש ממני לחח לו העחק מהאגרה אשר כחנה׳ לראשי עלח׳ עלח פלושטיץ יעיא, נעח שחרת׳ פניהם לחח לי ראשון לעקר משפחה ולהקים נחלתי נחוכם. הדבר •צא משיהו, יחיש השיבותיו אמרים לו: "לע :א ידידי הנעים,.ב׳ מכל מליצות׳ אשל כוננו אצבעות׳ מאז, אן> מאומה אין נילי. הן זה דרכי נקיש מקלם, לכתיב כל העולה על רוחי כפי אשר ישים ה׳ בעטי לעח מצוא, מבלי לחזור ולשנות ולעשות מהם העתק; ורק מן המשינחות בתש טמונים עיי שלילים קצרים ובלחי משודרים בזכייני, אשל אחת