Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 15

מלת ״בדי׳ באונקלש הוא: בכה, בן, גזה האופן, וזה אינו נכון נעבור שפירוש מלם "כד" גם בתלמוד, גם במדרשים, גם גהרגומים הוא המיל "באמי, כמו" fW< "יה, "ענן) ונתוראה אמרה לא המלא כלל, מים נא ילידי עיניך על הקפריס האלה וגם על דברי הערוך ערך ״כד״ ותמצא כדברי. מ) בשפר אורשריפע צד ש' יתרגם הרא״ג מלה במדעך (קהלה יי כי) מין דיינעכן ח־ננערטטען געוזהכנג וידמה שם בהערה על מלת וחכימיא אטלטלו מן מדעיהק הנמצאה בתרגום תהלים ש״ח י״ג וכמה זד הוא לתת למלת מדע הוראה בה לא תמצא עוד בכתבי הקודש, ואשר כל שומעה תצלינה אזניו לזרותה; אבל נראה גרור לדעתי, כי נמלת מדעיהון נחקרה וי״ו, ונהפכו האותיות והראוי מו^דיה׳ון והרי הוא דומה ממש אל המלה העברית מועיד — מקום תועד ותרגומו לפי זה לווים ודהרען פער:ווממןונגמפועטנען מה שיאות מאוד לכוונת הענין שם ומעתה דמיון הרא״ג דמיון שוא הוא ורחוק ענין האחד מהאחר כימוק מזרח ממערב, וכי תאמר ידידי מי נתן לי רשות לעשות תקון בתרגום? אשיבך אשא ק״ו נהרא״ג עצמו אם כקל בעיניו בהאורשריפט שלו להפוך ולשנות, להוקין. ולגרוע בשפרים, אשר שם "קדש יקרא למו והוא באמרי נביאים יתקלש ודברי חחי יה משחק לו למורת רות ולדאבון נפש שלומי אמוני ישראל, אשי יאמרו תורה מת תהא עליה אם כה יעשה לה? כ״ש וכ״ש שתנתן לי ישות לעשות תקון קטן בתרגום אם על ידו תוקן ההגנה ונוכל לעמוד על הכוונה הנכונה . ט) בלוח האדון וועלטהיימער לשנה זאת נדפק מאמר מהחכם גדעטן; דייי ענטודקןונגםטחדיען דעט ייעםם־חסגודבעכם" ובדברו שם ציי י״ד על כת האשיאיס ׳ושין! לאמר כדברים האלה: "עם ווחרען געוו־םסערוזחשען "נגער דעט ערימטערןיכען אייפערערם פיכעהווס, ווען:יגר דע£ טחדע דורך יייכעיווערק טםיןןטטוונר געבוום" השתומתי על המראה, איך חכם גדול ומפואר כמוהו יכתוב ויפלשס טעות־ כזאת, באשי אם נקרא בשפר תורת.ד' גמדבי י״ז נמצא בפירוש, כי הכתובים ׳/ייתן את הקטורת ויכפר על העם, ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה" על אהרן נאמרו ולא על פנחש -? הן אמת, כי גם ע״י פנחק נעצרה המגפה פעם אחת וזה אחרי אשר בקנאתו לדי, כי יאה, כי העם הזה הזנו ונצמדו לנעל פעור הלך אתר האיש והאטה וידקור את שניהם (במדבר כ״ה חי) אולם כי השיב יד המנפה מבלע ומהשחית׳ ע״י הקטורת מזה לא נמצא דבר בכל התורה?? גם נראה בעיני זר מאד במאמר תל! צד ז' תרגום הכתוב לפניה j/ ר: "עחן יענ!י-טם דער גוטיחמע עטיחפיענם ודרו־ דייו טחצטער עוטים גחטד חייהרויך יו[ם גחבע טפענדען מנין לו להחכם גרעטן היות למלת "עתרי" הוראת "לבונה"? ואנחנו נדע מכתבי הקדש, כי הוראת שרש עתר בקשה ורבוי ההפצרת בדברים ועיין אוצר השרשיס לה חכם בן זאב שרש עתר) אולם במה יוכל להצדיק תרגומו ודיהידך ץ ומה גם שתפעל "יובילק" נכתוב שלפנינו הבא אחי עתרי יישמך עליו יורת בבירור, שזה האחרון הוא נושא ולא נשוא המאמר? גם פליאה דעת מתני, כי יתרגם צד ה' נחל השטים (יואל ד' י״ח) וו־טטע so״P? תן אמנם ראוי ונכון היה לתפי׳ן אור נוגה על תרגומיו אלה בהערה מיוחדת ולחזקם בראיות קיימות ונאמנות, או יחשוב אולי, כי תרגומיו אינם צריכים חזוק, וכי אנחנו חייבים להאמין בהם באמונה שלמה כאלו קגלנום מהי שיני בלי ראיה וחזיק