Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 19 (1865)
- Issue
- 32 (1865)
- Date
- 1865-01-01
- Page
- Seite 14 (sequence 14)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 71% known words query
- IRI
…/4785731-4788177-4788323--3163-4788338- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
14 בי ייצאה שגגה כזאת מלפני מדקדק גדול שהרב תי״ט אחשוב, כי:שמטו איזה מלוח נדפוק וכך צריך להיות: כולם היו״ד מרוקה אם לא נאמנח או בתוף פקוק אז האל״ף בקמץ "א(ל" ובן הוא האמת. ואולי גמשניות המדויקות ביותר הנוקחא שכתבתי. ד) מדות גי ד' והוא היה כקרא בית החליפות פי' הרע״ב על שם הקכיכים שגונזים שם קרוי בית החליפות שכן בלשון רומי קורין לקכיניס הגדולים חלפים, חקרתי, חפשתי ובדקתי ולא מצאתי מלת חלפים בלשון רומי; אגל נראה לדעתי, כי מלת "רומי" היא טעות שכתתוה על ידי המגיהים והמעתיקים והנכון "ארמי" ותחת חלפים ראוי "מחלפים" שמקומו בעזרא א' טי. ה) באגרות ישר מ״א אגרת שלישית בה יראה טעיות נעל הכורם בכמה מקומות מהתורה יביא ממנו גם אלה הדברים: הקבח (דברים כ"! טי) אולי הוא מעטן ויהק כלב והוא ישיג עליו נזה הלשון: אך מה יעשה בשתי אותיות כייף ותי״ו שהם פה שרשיות אם המלה משרק הקה? הכזה הוא דרך העברי להוקיף אותיות כאלה בקון> הפועל? ואני אומר, כי פה לא היטיב לראות החכם ישייר ז״ל וחנס רדף את בעל הכורם נאשר הוא לא יאמר, כי הקשת הוא משיש אחד עם ויהק רק שהוא אולי מעינינו וכמו שמצינו כמה מלות שהן משרשים נפרדים ונרדפים לענין אחד- ובאמת צדק מאד בעל הכורם בדבריו והאולי שלו הוא ודאי, כי שיש קכת העברי רע ואח לו בשיש r!3D הערבי שענינו הפרש ישתוק (טווייגע!) ראה לדוגמא במשלים המייוחקיס ל ל א ק מ א ן משל י״ט תמצא מלת סכות♦ שהוא הרבים מתבינוני פועל סאכת' — צוודיגענד- ולפי זה מליצת הקכת ושמע ישראל היא כמו מליצת החרישו אלי איים (ישעיה מ״א א' שפירש יש״י ז״ל החרישו כדי לשמוע דברי. ומה מאד שמחתי בראותי אחרי כתבי זאת, בי תחכם פיליפזאן בהוצאת תנ״ך שלו יעיר, כי השבעים יתרגמו מלת התכת ״#־י.»יי׳»"ו שהוראתו ג"כ שווייגע וא״כ תרגום העי הוא חזוק לדברי בעל הכורם, אשר הס שרירין וקימין. ו) בקשר אגרת בקרת להגאון מהר״ן חיות דף ל״ד כתוב נזה הלשון: דברים רבה הולך ע״ד התנחימא ומתמלת כל פרשה בלשון ילמדנו •יבינו ואני בעני' עיינתי במדרש דברים רבה מצאתי בי כל פרטה מתחלת בלשון .",הלכה אדם מישראל" ואף גס פעם אחת לא נמצא גו הלשון ילמדנו רנינו כאשר יאמר הגאון החוקר זצ״ל, ולא זו בלבד כי גם במדרש תנמומא לקפר דברים לא נמצא כלל הלשון ילמדנו רנינו, אלא כמעט בל פקקא מתחלת "זה שאמר הכתוב" וגם בגי הקפרים שמות ויקרא, במדבר יש פרטיות, שלא נמצא בהן ילמדנו רבינו והן: שמות, בא, בשלח, משפטים, (נו. נמלא תלשין שאלתא) צו, תזריע, אחרי, קדושים, אמור בהר בחקתי, קרח, חקת. 'דוק ותמצא, כי כן הוא. ז) כמו כן שגה ברואה לדעתי הרב החכם המעיר על דברי קער אגרת נקרת באמרי שם דף "יד: ולפי שדרך אונקלוק לפעמים להורות לעם דין והלכה יוכל להיות הפירוש "בד תימרון" באונקלוק לפי מה שאמרו מז״ל ר״ה דף כ״ח מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי התורה רשות לברך את ישראל אוקיף ברכה אחת משלי ת״ל לא תוסיפו א״ב נוכל לפרש בת״א "כד תימרון" פירש רק נדברים אלו תברכו את העם לא תוקפות ולא גדעון, נראה מדבריי שפירוש *