Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 12

ומבי' מכמי לב יגידו, כי:כבדות מדובר בס. ולהיות, כי המילות במכתבך למום לעניי באור במאמר אגדי הנה לא אמנע מהציע גס לפני כבודך באור מדמ לא שעיוהו הקדמונים במאמר המשנה: בעקבות דמשירז מוצפא יתגא והיוקר יאמיר (פועה מ׳;ט גי) המלות "והיוקר יאמיר" קשות ההבנה הן במאוד ולא נגה עליהן אור הבאור המתקרב אל הדעת קצת עד תנה; אבל לפי ע״ד נראה, כ¬ מלת "יוקר" פה ארמית היא והוראתה התק, כבדות וקשרות ל3 (עעלטסחקם הייט) כי תרגום "כבד לב פרעת" הוא "יקיר ל3א.דפרעת" והיה ראוי "יוקרא" ובא בתמונה עברית, כמו שמצינו הרבה כיוצא בו. יאמיר הוא מלשון בראש אמיר (ישעיה י"? ו') שענינו גובה ורוממות, מעמה יאמר נעל המאמר: דע, בי באחרית הימים בעלם יבוא משים צדקנו חלבה העזות מאד, וחחק וקושי לב, אשל תמיד אח נאמן הוא למוצפא ולעזית יגבה למעלה וישב בראבן(יזוכד־ דיח פערטעווקטהיים 1דרד רען גיעפע! רען העהעפונקם עררייצען!. גחון נא היטב זה הפירוש כי אם גם נראה זר בהשקעה הראשונה מצד חדושי מ״מ אחלי העיון והגקור תמצא אולי, כי קלעתי אל מערת האמת. והכה לא נפתי מעיני, .כן בפנהדרין צ"! א' הגירקא ״והיוקר •יעות״; אולם יתכן, כי איזה מעתיק, אשר לא הנין גם מלת יוקר, גם מלת יאמיר, משב לדעתו לתקן קצת בהציגו תמורת יאמיר "יעות" ועזת יותר, כי זו הגייפא אין לה כוונה והבנה כלל. אחרי תודיעי אותך יקירי זה הפירוש אפנה אל דבריך, אשר כתבת לי בענין השיר "אדון עולם" אשר הוא על מסקל יתד ובי תנועות יתד ובי תנועות בדלת וכן בסוגר ואומר: השערתך היות אולי מחבר זה שיר דוכשו בן לנרע מפני שמצינו ממנו כבר שני שירים על משקל יתד ובי תנועות והס: דוי הקר, דרור יקרא, ושנראה ששמו נרמז בתמלות אדון. . . אשר אינה נכונה בעיני, יען כי קשה הוא לשפוט מדבר חצוני ומקרי כזה על המחבר ומה גם שמשוררים אחרים פפרדים כמו הרשב״ג, הראב״ע, הרמג״ע תר״י הלוי ודומיהם השתמשו גס הס לפעמים בשיריהם הנכבדים במשקל יתד ובי תנועות כאשר תמצא אם תעיין תיעב, ולדעתי נראים יותר דברי החכם והמבקר השנון מהר״ש זקש הי״ו שהוכיח בקעיו התמיה מתוכן ענין תשיר, ממהלך רעיוניו ודרכי מחשבותיו, •כי המשורר הקפידי ר׳ש בן גבייול חברו הלא כת דבריו שם צד כ״ח; וכבר מביא החכם לאנדקהועה בשידורו שיש מיחקיס שיר אדון עולם לגג־מל והשיר הזה ראוי לו באמת לדעתי גם מפאת שני דבורים הנמצאים בו האחד הוא החרוז "לעת נעשה בחפצו כל" כי באמצעות החפץ נעשה כל לדעת רשב״ג והשני הוא -החרוז "והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה" ובן תחרוז הנוקן- בסידורי הספרדים בלי ערך, בלי דמיון וכולו, כי רק לדעת גגירול והמדברים ההולכים בדרכיו אין שוס נברא דומה לבורא, כי כל דבר זולת האלהים ואפילו המלאכים הגם שאין דרכם בכך הם בעלי צורה ומומר ע״ב; אולם במשקל השיר הזה ראיתי שערוריה וזרות הרנה נקבצו יבאו בד, כי פעם נחשב להמחבר החטף פתח כשו״א נח ופעם, יניע הנח ופעם יניח הנע כמו נהחרוזים "לעת נעעזה וחי גואלי" המטף תחת תעי״ן ותאל״ף הוא לו במדרגת שו״א נח מפני המשקל ואולי הנקוד הנכון נעשה׳ ג1אלי בשו״א פשוט תחת תעי״ן והא״לף, בהחרוז ואחרי ככלות הכל צריך לחלק ההברות מפני המשקל כזה: