Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 6

מן הגלוי אל ה:פתר ומן המורגש אל המושכל שנאמר ויהי ערג ויהי בקר ישמו של «שיח, פנס יקית «יסד לבל משיג מעלתו והנה נא נהוך הגאים ומקומו בראשי ה' הקרואים וגאונו שרה אס אלהים ואמר הנניא ע״ה וגיס 'דוד כאלהים ומת שצריך להתגונן נו כי גיוס הראשון זכר מיני הנריאות כולן!כרון כללי ואמרו ז״ל כי עם השמים ברא כל מה שבשמים עם הארץ ברא בל מה שבארץ אחר כן חזר וזכרם זברון פרע, על השדר הנכון ומתם כל היצירה בבריאת האדם ועל זה התדר התורני נשוה זכרם יחזקאל ע״ה זכרון כללי והתגונן היאך השיג השגת תחשמאל מתוך האש ואמ״ב זכר עניני המראות נפרעיהם וחסם נדמות כמראה אדם ותמך לו ואראה פעין חשמל כמו שחתם במעשה בראשית בבריאת האדם בצלם אלהיט. פרק כ״א . ואחר שזכר ענין האדם העיקרי שבשבילו נברא והוא השכל חזר לזכור יציאתו החומרית אמר עפר מן האדמה רצה נזממי עוג האיכיות היהודיות ומעליונות האדמה ואל זה העיר החכם כשרמז אל המומר הזך והמזג הנכון המניע עליונית לקבל צורה עליונה אמר וישוב עפר אל הארץ כשהיה התבונן אמר על הארץ ולא אמר אל הארץ ועל אותה צורה עליונה המצואה בפעל הנקנית באמצעית אותו המומר הזך תמך לו והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה נו וממה שהשכל מקיים והעיון התורני מחייב הוא שזה אדם הראשון נברא בתכלית השליאת הראויה להמצא בזת החומר היולי ובמזג הנכון בכל מה שאיפשר ומזה הצד נלוה אל היותו ראשון ג״כ נמצא ראש עפרות תבל, ובנקיקי זה העיון מתחבא תוד אחר מופלג איני יכול לגלותו כי בו תבל ומלואה לכך אמר ביצירתו עפר מן האדמה לא כשאר בעלי החיים שנאמר בהם וייצר ה׳ אלהיט מן האדמה כ( חית השדה וכל עוף השמים ויפח באפיו כשמת חיים הוא הרוח החיוני נאמרו כל אשר רוח כשמת חיים באפיו ויהי האדם לנפש חיה להודיע שנפש האדם היא שורש הנפשות כולן וביאור זה הוא כי הגופים מתחילין מן הגלגל העליון המקיף על הכל והגופים הקרובים אליו מקבלים יותר מזכותו ודקותו וכפי מה שירחקו הגופים ממנו תחתי מעלתם ודקותם וזכותם עד שיגיעו אצל היתודות ומהתחלות צורות היסודות עד כדור הארץ שהיא בתכלית המרחק מן הגלגל העליון לפיכך קבלה הקושי והעובי בתכלית מה שאיפשר וכן ההיקש בצורות הרוחניות הפשוטות הנפרדות הנמשכות מן השפע העליון הפשונו הקרובים אליו מקבלים יומר מאותו שפע הנכבד כל אחד ואחד כעי מעלתו וכעי קירבתו אל השפע העליון עד שפוסק מציאותם אצל השכל הפועל על דעת הפילוסופים וממנו ימשך השפע אל שכל הגלגלים על פי קצת דעות המחייבות שכל לגלגלים וממנו ימשך השפע אל השכל האנושי ומן השכל האנושי אל נפש המדברת ומן המדברת אל המיה ומן המית חל צומח ואצלה תפסק מציאות הריחנית לפי שאין בטבע ההרכבה הקרובה אל ההיולי לקבל צורה רומנית מפני עוביה, לכך נאמר נשמת רוח סיים ולא אמר נשמה חית להודיע שנשמת כל בעלי חיים נאצלת ומושפעת מנשמת תאדם וזהו אמרו ג״כ היא היתה אס בל מי והוא ענין קריאת שמה חוה והמאמר הפילוסופים הוא כי נפש החכמת תתמיד הנפש המיה ותאציל אליה מציאות, אמנם לזאת יקיא אשה כי מאיש לוקחה זאת רצה בו עניין הזכרות והנקבות בלבד לא עניין תשכל, והנפש