Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 141

141 יהראשינים שמו עינם ולבס להבין הכל מינה נר!:ליש הדייק לאשי חי אה גשי מנמל הפנינים ללי שלמה גן ננילול רמ״י שינצינא ושם נאמר : ספי הישל ההוא ומדק מפואר ומחואי ביופי בל שלימיח מעלה לשם ולחהלה, חקוק נענו בסל ופישל ח ונמשח לא יבריחנו בן קסח אם ׳ליה אליו ויח״ון ׳חלאה פנים וני' (ראסס׳) נשנה למ״ה נדפס ,העור אי״ח ינחינוח עילם תר' ׳רעיה הפניני והמיפיסיס כהני בסיסו : ובכאן השלים יבליו המסילאים מפז עליון המשוררים הזה, שסוסי 1הב נמשכיוח כסך אין עריך להם נריך רחמנא יסייען פה שונצינא כייר כסליו רמ׳ה, ועור ניפסו שם נביאים יאשונים עם פי' רד״ק וכחבו בסיום הקימסס : עם שלא נעצור נרבייני אלה מהשמיע נאמה ובסמים ואשר נאול׳ לא יהיה להם סנאי לעיין בי כשיעור המספיק להבנח שאול• הונה ויויק פ'• יורע׳ ספר, ומביני מדע ולא נשאר שימצא בי שגיאה אי עעיח ונפרע הן נכונה הן נמליה אבל מה שאפשר שיחיא נו מהשגיאה הוא ההחלפוה אוח נאוס היא נמייה נ' בה' וכיוצא נזה אשר לפעמים להייה כינת המדייק ורעהו עיירה ניייק• הכינה והמלוח העבירה עיני מלהשגיח נפרע׳ האיהיוח האלה הנזכרים נייתיח, וסיים שם השלמהו היא רמי'ד לב" פ ליום ששה מרחשין סה שינצינא נלאתנארי״א חמה ממשלח הדוכס מילאנו •חי',!ההמשך נמחנלח הנאה.) Lite, arische Anzeige von M. C?♦ Ste^n. R«*n Ihnjah. Goethes F «r u st. Eine Tragödie, in einer ebräischen Umdichtung von vr. M. vrtteriS. (Wien, Selbstverlag d. Verfassers," Com. I. Schloßberg's Buchhandlung 1865.) Man muß mit dem wohlbegründeten Selbstbewußtsein unangefochtener und unanfechtbarer seltener sprachwissenschaftlicher ' Errungenschaften, mit den gefeitesten Organen äußerster thatkräftiger Befähigung und geistiger Potenz ausgestattet, mit der Sprachkenntniß der Propheten im Geiste wie in der Ausdrucksweise bis zur innigsten und intimsten Verflochtenheit ausgerüstet sein, man muß als verdienter Veteran im Gebiete der Literatur und der Dichtung das Patent der Meisterschaft so zu sagen bereits an der Sterne tragen, um auch nur im G e i st e die kunstgeübte Hand nach einer derartigen literarischen Entreprise auszustrecken, um diese weltdurchduftendc riesige occidentale Blumenkönigin deutscher Dichtung auf orientalischen Boden verpflanzen zu wollen, um dieses Buch aller Bücher, man könnte sagen, der Gesammtliteratur, auf ebräischem Gebiete heimisch machen zu wollen, man muß eben L etteri S sein, um eine derartige kolossale Aufgabe sich zu stellen und die Hand an da« großartigste Meisterwerk de«