Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 130

130 שינו בלשונם ומכתב אלהים ונתנו לי" ויק« «שה וכו׳ וייכיגס על נושא ברי אדם" ״לא חמד אחל מהם נשתי(מגילה ט׳ יעו״ש) — ומכל זה תראה גם כי הל״ת לא מפי יצא רק מנעלי התקונים, בכ״ז יגעתי לפרש לך הדברים בגו, וגם!את תראה שנהפזך לקנטר אות י עכנת הגאולה ולא אמרת הדבר נשם אמרו, וחלילה לי להתלבש עצמי נטלי ת או במרדעת האבנים טונות בפתוח׳ ל״ת נעלי התקונים כי אני לק חמול לוב לקחתי אבל לא החמור מהקונים, והנני מחזירם לנעליהם ככוונת ודעת מי שאמרם — ואין חדש תחת השמש, כי כההוא עונדא קרה גס להמשפיל הצדוקים נימי קדם, וכתפורם "מעשה בשמעון בן שטח שלקח חמור אחד מישמעאל אחד, הלכו תלמידיו ומצאו אבן טונה אחת תלויה בצווארה א״ל ברכת ד' היא תעשיר, אמר לתם אני ממור לקחתי אבן טובה לא לקחתי תלך והחזירה לאותו ישמעאל, וקרא עליו אותו ישמעאל ברוך אלתי שב״ש.-שלמה פרענקעל. .etfcmann® י*® •3 "0® מכתב, שלום לן בני היקר והמשכיל נ״י! נאחל ממכתבי הקממיס נמלמל! פגגה מפי באמרי שמח כי לשונו של ׳״כ במליצה העבריה מגואל הוא, ונינו נבזה במיני נמאס. — ואן> כי כנים סלביים האלה וצא אסחרטנא אן> נמלה אחה מכל אשר לבלש• שמח אויוהיו, בכל זאת אולה ולא אנוש כי שגיתי כי מה לי לגלות קלון זולתי" וללבי קשות על איש אשר כל לנר אין ל׳ אתו? הן ראוים הלניים למי שנאמרו עליו, אבל לא למי שאמרם. ולולא כי באת במכתבך האחרון לתזכיר את עוני זה, החרשתי, — אבל אתרי כי נאת אלי כנושה לאמי: שלם אח נדרך אשר נדרס להגיד לי ניחנה מלוע נקלה האיש הזה בעיניך, ושקץ תשקצנו, ותעב תתעבנו; ויען ידעת• גם ידעתי כי לב איש עול ימים כמוך הוא תמיד פתוח לרומה לקבל לברים מכל מ׳ שיאמרם עונים ורעים יחדיו, ורוחן בקרבך עולנו כחומר מוחם העומד לקבל צורה ותואר מכל הקרב אליו, ויגורתי ואירא לבל יעלו הבלי האיש המדובר ורוב דבריו על לבנך, וישימו שם אוחוחס אותות שאין להם מלק במטבע שטבעו חכמים. ויום[) יסיח ידו על עיני רוחן הטהור ויכם נקנוריס, לנל יראו אור החכמה והמציצה הנכונה נצח, לכן אגידה לן דברים אחדים עליו ועל כיוצא נו נכלל, ומזה תלין על הפרט. — ראשית כל הלא תדע ידידי בני, כי אין יתרון לנעל הלשון, על איש כנד פה וערל שפתים, אס לא ידע לכלכל דבריו במשפט, ולדבר לנר באופן הנאות להענין המדובר. להפך 1 כל עוד יוםין> איש כזה לדבר בקהל, עוד ניתר שאת ועז, התראה אולתו החוצה, וערותו תגלה לעין כל. משל למה הוא דומה לאתון בלטם אשר אמרי נפתח פית לדבר כאחד האלם היה ראשית דברה: "הלא אנכי אתונך'! והודיעה נזה שאן! כ• נתן לה ד' רחמים, וישנה לטוב לה, נכ״ז אחה היא נענעה, אסון יצאה מבטן אמה, ואתון תשוב אחר תאקן> לעמה. וכמאמר מזוהר פ' בלק: "פוק ואולן> מתאי אחנא דלית מילא ננעירא, לאשראה עליה רומא שלים להא קנ״ה אפתח פומה מחי מלוי". ואם נס הגיל לא יענה בפומבי, ובכבודו ונעצמו לא ’אמר לכל, כ׳ קכל הוא, ולהפך עוד יודיע לקוראיו פעמים לא מעט כי חכים ׳תקרי, ורבי יחקרו, נכ״ז מי זה יקרא אס מליצותיו, וניומד ,קורות עם פולין' ועוד שאר מאמרים המפוזרים ולא •תן עדותו עליו כי הוא גלגול אתנא דנלעם וכי רוח חמור מדברת מתוך גרונו, ומלתו מל לשונו!- חאלהים! הרנת קריתי נספרים חדשים גס ישנים בשפתנו, ונשפתי העמים אשר ידעתי, ונכלם לא מצאתי עשירית מהחבלים והשגעונוס אשר יכיל דן> אחד ממכתביו יספריו — מי זה לא ימלא שחוק פיו ע ל קינת חרב ראדעצקי על אדוניה תמת, נאמרה: כי עתע ידיה, ידי החרב, אסורות, ורגליה,רגלי החרב, לנסושתיס הוגשו — או השם תחדש דאר— מזרח -- אשכנזי "אסט דייעשע־סאסט* או מי זה יקרא קורות עם מיליז ולא •רק יירק בפניו? ואני בראשית מקרא• הדברים האלה, דמיתי כי ס,ק קעול סהילי, צחוק