Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 125

125 —;,הרחק «שכן רע ואל תתמגד לישע וכו׳ וכו', ולמד בזה לתלמידיו שיררזקו עצמם מסברת אנשים שיש. להם חסרונות רבות, ומידות מגונות ברדפתם אסר תאוות העולם, אם רוצים לחיות חיי עו״הג, ורצונם להיות בגר לבב ורוח הקודש מתלמידי בית־יוסי, ויצא הוא ללמד י בדברי ישעיה "אל תאמרון קשר לכל אשל יאמרו העם הזה קשר וכוי," ופרשו עצמם ברוח קדשם ובחזקת היד אשר קר אותם מלכת בדרכי העם הזה, ויצא הוא ותלמידיו מחברת והמיית העיר, וכינו עצמם בשם ״בית־יוקי," — "ע״ש ביתם" והוא' בית שני יוקי הנזכרים, באמרם כי תם הם התלמידים האמיתים, מהזוג יוקי הללו שלמדו לתלמידיהם את משנת חקידים — וכאשר יצאו תלמידי תלמידיהם, והוא מנחם ושמונים זוג של ת״ח (שהיו מחברת חעקקייער — כי בלשון העם היו נקראים ע״ש "יוקי" נשם יוקייער עקייער עקענער "לעבודת המלך (חגיגה ט״ז יעו״ש), ונעשו אח״כ לדייני גזירות ונזילות, נתכנו מחכמינו לגנאי נשם "ביתוקים" וחברו אותם להצדוקים ו3כ״מ שבאו זכרונם אצל מז״ל, נזכרים אצל הצדוקים, ובהצעת׳ לדברים האלה באנת תלי״נן לפני החכם מו״ה מרדכי יאקע זצ״ל כתבתי לו "ולפי״ז גס השערתך גהגשיכנוע דעק יודענעהומק אונד זיינער קעקטען זיינוע 212 א"מ 1 בשבועת העקקייער שלא יתנו יד לחמק, ואמר כבודך (שם) ״שלא ימעלו בהקדש," — וגם כל דברי השבועה המוזכר ממעכ״ת בזייטע 211 וכוי, — יתכן, שנתקנה מחם מזמן הורדות ואילך, אחר שיצאו גם מתם כמה זוגות "לעבודת המלך מלונשין נקריקין של זהב, וגס נטלו סלק נהחמק ודברי שקר, וע״כ תקנו יתר הפליטה לעצמם הנדר והשבועה, כפי המבואר נקפדך היקר בכל פרטיה, ובתוכה ג״כ מלא מינו את מלבושיהם נם גהתמנותם בממשלת דבר מצוה, ולאהוב את האמת ולשנוא את השקר ולבל תהי ידם נחמק להקדש)". ובאדר״נ (שם) בפרשו לשמות הכיתות הללו "צדיקים ע״ש צדיק" והוא ע״ש שמעון הצדיק וכאמור "וגיתוקין ניתוקי ע״ש ביתם," בלומר "ע" ם בית י ו ק י," אמר גם עלימו כעל הצדוקים "עמדו ופרשו מן המורה ונפרצו מהם שתי פרצות וכו'," אן> כי כת העקייער בית יוסי היו בכמת דורות חכמים וחקידיס ונעלי «עשה וכמה וכמה משנת חקידים שנו לנו חז״ל מהם ומההולכים בדרכיהם ומנהגיהם הטובים, בכ״ז בדורות האחרונים נפרצה גס מהם פרצה גדולת, כי סמוך לחורבן בית שני, רובם כבולם פרמו עצמם לגמרי מהצינור, וחיו חיי התבודדות ונזירים, ופרצו בהתורה, והכניקו בה למורי יוונים השטאים, שלא כתורה ודרכי ד' בעולמו, ויצאו מדחי אל דחי, ועזבו את תורתו, ולא שמעו בקולו, ונד להם אלתים חדשים ומנהגים שונים, אשר לא שערו אבותיהם, ולא עסקו בבנין ותיקון העולם, אשר לא לתוהו בראת, וינזרו לגושת ולחרפה מחכמי אמת, ודרשו עליהם "והאמת נעדרת שנעשו עדרים עדרים והלכו למדבריות וחכמת קיסרים תקרה," וגס זאת תתכן על ספרי החסידים שוטים ע״ה שלא ירדו לדעת רבס, ובאבלם מען דעת היווני נעשה לתם חוש המישוש לחרפה, ויצאו ממידה למידת ונשחרו פניתם כשולי קדירה (עיין ירושלמי חגיגה פ״ב ה"ב), ועברו על בל תשקצו (עיין מכותט״ז ב') ולא יהיו עקר, בעצירת הנקבים בבלימות השנה, ונפרט בשבת (כידוע לתקורא בדברי ימיהם ומנהגיהם), ועליהם הנאמר כל ימי עני רעים אפילו שבתות וימים טובים — וצדיק אוכל לשיבע נפשו (ובשנת עוד