Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 114

114 כגם סמה הסרוינו להעסקה הזאת ע"< סל«׳), — ולא זאת אף זאת, גס על התורה, הנאמרה «ע׳ הקדוש ובלשון הקודש, מהדברים העתיקים האינס «וגנלים בזמן, ויש בה ענר הוה ועתיד, זאחת דינר אלהיס שהים (שנכתב ושנע״ס) זה שמענו, גכ״ז אסרי שניתן הישות ניד «שה להעתיק אותה, נכתב ומכתב ידו, נהכתב "הכתובה מאז באש שמורה ע״ג אש לבינת" (ירושלמי שקלים פרק ה'), ו«שה נהג גם בת עונת ננין (עיין ש״ר פישה מ״ז) — ולא תחזיק טונה (הנקראת ״לקח טוב") לעצמו — ונתנה לישראל, דרש ר״י עליה, את הפקוק "אכתוב לו רובי מורתי כמו זי נחשבו," כי אחיי שנסנשמו וכשמרו האותיות בהקפר מהדיו והעור, לולי הקופר והספור •— רצוני, הסופרים המאירים לדבריה מאש לבנת השפיר, שחזו החוזים בדמות הכקא ותחת רגלי ד׳ — מהשרידים והמהלכים, אשל ד׳ קורא במו, בהדבריסשבע״ע המתהלך תוך מחנה ישראל, ועי״ז מחציהם קדיש — לולי זאת "הלא כמו זר נחשבו״, ולא היה ניכר הדמום, בחלק ד' עמו, — והוא כדברי ר׳ יוקי ק״ט) "כל האומר אין לו אלא מורה אף תורה אין לו," וכדברי הזוהר "אורייתא קנ״ה וישקאל מד הוא," כי בעת ששנו ישראל אל ד' ורוחו, חלקם וצור לבבם, השוכן במוכס, ונהסורה, ובלקחם עמהם הדברים, מפתוחי סותם (אות אמת שבנפש חיה יחידה), קודש לד', החרותה נאש לבינה על לוח צור לבבם, והכתובה והחרימה באצבע אלהים, בפתוח׳ אבני השעיר, אבני לוחות ההורה, לקחו נזה לקח "טוב" (ואין טוב אלא אחד) שבתוך הדברים, דברת ציר ישראל מושל באדם, לחבר הכל לאחד שהיא בכל והכל נו, — וכשתטהר את מחשבתך מרגשות יצ״הר, ולא יהיה עמך אל נכר ונשובך אל ד' אלהיך השוכן בתוכך, אז יגיד לך לבבך ופיך, בלשון הקודש — שהוא כקילמיש צור לבבך, — מהשארת נפשך חלק אלוה ממעל, המשגיח להיטיב לך אס בקולו תשמע.- וריב״נ דרש (גיטין שם ותמורה י״ב) אס והכתובים "כתוב אחד אומר כתוב לך את הדברים האלה, וכתיב עפ״י הדברים האלה הא כיצד דברים שנכתב א״א רשאי לאמרו על פה וכו' (יעו״ש), כי לשון תורה לעצמה, היוצאת לכמה טעמים וכמה פנים, דנהגיוכך (שימן) בה יומם ולילה בלשונה לשון הקודש היא מאירת עינים, לקרני אות וההוד שנה, וקרני אור וההוד מהצלם והדמות שבך, לצרף אור אותיות התורה לאור האותיות שנברא בו שמיס וארץ ולאור השם בן י״ב אותיות ובן מ״ב אותיות ("עיין קדושין ע״א ולתלין יבוא הביאור לזה) וע״כ אי אמה רשאי לקראה ע" פ בלשון מול, ובקרן משיכה כהמצפצפים והמהגים בגרונם ולשונם קינים הנה והי או עלי הגיון בכינור מהדברים ככתבן, ובלשון חול, למען להוציא את הרבים מידי חובת הגיון שבלב (ועיין נמוש׳’ ממורה שם ד״ה דברים שבכתב וכוי יעו״ש), לדעת הרוח השוכן במוכה, והוא דעת הצור, הצייר צורה בתוך צורה — (בתולדות אין סוף, אף מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש), ונותן בה רוח ונשמה, — "ודברים שבע״פ אי אמה רשאי לאמרו בכתב ובו׳ לא ברה הקנ״ה ברית עם מהדברים שבע" פ קודש באבני לוחות י כי הקול והדיבור, הפנימית להעמוחי שלאל אלא בשביל דברים שנע״ע,' (זיהו לוח הקודש) — ומפתחות התורה — «שורץ לחכמי לב, והאשבולות (שכל האדם נו). להשיג אותם גיוס ד' העומדת בתוכם, ולטהר אותם בהאש לבינת, מצור לבבם, לפי תהלוכות