Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 111

11t (לכבישת היצר), ע״י שאלת דעה "טוב ורע נעו״הז ועו״הב," נשאלתם לעצמם, מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו? עליונים למעה ותחתונים למעלה? "עד יראת אלהים בציון" בהאות אמת שבמצח החיה חי עולמים, ו)את תהיה בביאת לציון נמש חיה הגואל האמיתי, ואז יהיה עולם התיקון ו ה א י ק ו ן, במלכות שלי "שאמר לעולמו די (חגיגה י״ב א׳), וגם כא״וא הנבראים נדמות, גאמרו לחפצו ויצרו די, יהיה שמח בחלקו, חלק אלוקי «»על, אשי אתו דכה, והוא הוא השכר הצפון לצדיקים, בני נוח במנוחת רוחם, — בהגיעם לתמדרגה היותר גדולה במלכות שדי, ונהולידס להשכינה על הארץ בקולם ענוה, ואז יהיה ׳ושבין במלכות שדי, נמנומה ונחת רוח, ועערותיהם מצלם ודמות, בראשיהם, ונהנין מזיו השכינה השוכן במו. "להחיות ריח שפלים ולהחיות לב נדכאים, ״ויפה שעה אחת קורת רוח נעו״הב מכל חיי עו״הז, — וכדברי הרעים זמירות "אשלי אדם עוז לו בך וכו'," כי אתת חלקם עוז וצור לבבם, ונצפייתם במשכן לבנם השוכן את דכה, מצא באלמנות היכלות בר לבבם, את המקילות לדרכי מלכות שדי, והעיז לכבישת היצר, לאמר די בהנאת׳ מזיו השכינה, והס הם הנני עליה בקולם ענוה, דעיילו ונכנקו גבר לבבם למצוא המקילות והעוז.-לעשות מאהבה, "אהבת המקום, ואהבת הבריות הנבראים בצלם ,דמות, וכמאמרם בירושלמי (קועה שם) "עשה מאהבת, שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב וכו'," יעו" ש ונין בהדברים. — ^}ןיךן ך)), (תענית ה׳ ב') א״ר יוחנן יעקב אבינו לא מת וכו׳ א״ל מקרא אני דורש וכו' מה זרעו בחיים," ולפענ״ד התכוון בזת לאמי שגם מקרא השם יעקב, כלומר קריאת השם, יעקב איש תם וערום ניראה, לא קל מזרעו, וזכרו לברכה בשם זרעו "בני יעקב" הנקראים על שמו, וכמאמרם (ברכות י״ב) "כיוצא בו אתה אומר לא יקרא עוד שמן׳ יעקב כי אם ישראל יהיה לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו," — והנביא (ישעיה) בבשרו הגאולה לבית יעקב הנקראים בשם ישראל וכו'" כפל ושלם גהשס יעקב ו שראל, ובפקיקתא אמרו על הפקוק "שמע עלי יעקב וישראל מקראי (שם מ״ח י') וכו׳ מקוראי מקוראי מזימני לפיכך כשתבוא הגאולה הוא שמח, יגל יעקב ישמח ישראל,״ — ונם אמרו (ברכות י״ג) ,,אלא מעתה הקורא ליעקב הכי נמי שאני המם דהדר אהדר קרא דכתיב ויאמר אלהים לישראל במראית הלילה ויאמר יעקב יעקב," — וגם זרעו זרע ישראל וישמן החוזים פנימו לאות אמת שבמצח החיה אמת, נקראים במראית הלילה, ע״ש יעקב הטפל למקומו, מקום הגלות, נהשם יעקב שהיה ערוד ביראה — וערום כוקה דעת, — כי גם בגלותם וארץ שנים, עקבו או. אחיהם ועם הרב, ובתחבולות עשו עמתס מלחמה, להנצל מצרת הגלות והישות, וכל אח עקב יעקב, יבמה עקבהו? בעקב ענוה יראת ד', — רצוני בעניות; ועניותם, שעשתה ענוה עקב לקי ל ת א וקנדלה, בהליכתה בלילה נאי) שניר, וגם תמונת יעקב זה חקוקה נכקא הכבוד, בהאות אמונה שעל מצח המיה אחת שברקיע כשהוא לילה, — וזיהו מורא שמיה וכמאמרם "ואלו הן נוראות׳ שאלמלא מוראו של תקנ״ה היאך אומת אחת יכולה להתקיים בין האומות," אס לא ע״ש דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך, — רצוני,בראותם כי איש ישראלי נעשה ליראתם נקראם עליו שם ד', ע״י אות