Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 107

מיי עדי עד ״יראה אלהים;ציון," — רצוני הציון לנפש מיה באות א«<ז מאין עוד מלבדו וכנהוג (ישעיה מ״מ) "אני ראשון אף אני אהרון וכו' מעת היותה מם אני,״ — ועי"! בטלו ליצרא דע״ז, המרנין גרמיות ומקצצין גנטיעית, ״חיי עולם אשר נטע בתוכינו". — Q (;מדרש המובא נילקוט קהלת) על הפקוק "מה שתיה^כנר הוא, אם יאמר לך אדם שאם לא חטא אדם היה סי וקיים לעולם," והוא מת ונצל; על (סעא) עך הדעת "אמור לו הרי אליהו )"ל," שלקח אותו אלהים וחי וקיים לעולם, וגם עטיו של נחש לא המיתו אף לשעה, וימה תראה כי;נים — וכל בר לב; — לא יומתו על אבות. ואם אביך הראשון חטא, הנפש החוטאת היא ממות, ואלהים עשה את האדם ישר ונטע בו מיי עולם, ומעת היותה שם אני — ומת שהית כגר במצח החיה נצלם ודמות הוא נה גם עתה, ומלק די עמו נעו״הז ועו״הג, ישם ד' נקרא על כל ישראל שיש להם חלק נעו״הב וכו', וכמאמרם (ג״ב ע״ה) עמידין צדיקים שיקראו על שיוו של הקב״ה" וגס אמרו ״עתידין צדיקים להחיות מתים (ולהלין יבוא הביאור לזה), — "ואשר להיות כבר היה אם יאמר לן אדם שהקב״ה מסיה מתים," ורק תמיתו הימה ע״י הקב״ה נעצמו, להיות בן סי כמותו, בנתנו לו השלטן והמפתח מחיה להחיות מתים, "אמור לו כנר עשה כן ע״י אליהו וע״י אלישע וע״י יחזקאל,* וד' נתן לפי שעת המפתח יד' לקח, ואין שלטן ביום המות, נעת אשי שלט האדם באדם לרע לו, — ונשנהדרין ק״י איתא "ר׳ עקיבא אומר קטני בני ישראל וכו"' והס הצעירים תלמידי הקטן (קימן הי) שלא כלו לו חדשיו, ותילדותס נקראו בני ישראל, כי. אע״ע שנמממר ישראל הוא, "באין הס לעולם הבא שנאמר שומר פתאים ד׳ שכן בכרכי הים קורין לינוקא פתיא," וגס הקטנים הללו המה בינוקא מאמין לכל דבר, ובלקחס אזנם מדברי צור ומשכן לבבו, בקול אביו, "ויאמר אנוכי אלהי אביך (עיין ש״י פרשה ג' יעי'ש.), משנו שהדיבור שב רק לו, וכינו אותו בשם "בן כמותו ממלא מקומו של עולם," ואומר גודו אילנא" (אם כי עומד במקום טהרה, הלא נופו נוטה), — והוא העץ חיים באיש בן יחיד "וחבלוהו (שלא יתרבו היורשים בחיי האב עתיק יומין) נרם עיקר שישותו בארעא שניקו," כי הוא היה המפנה דרך ומיישר הדרך למלך המשיח, להתוודע ולהגלות לכל האדם, כי אין מקום פנוי בלא שכינה, אפילי שנה בלבת אש" (עיין ש״ר פ״ב) וחינה יתירה נודעת לכל אדם שנבראו בצלם ודמות, ונקראו בניס למקום, בזמן שעושי; רצון מקומו של עולם, וניתן להם כלי חמדה שנה נברא העולם, והיא התורה והמצות "אשי יעשה אותם האדם וחי בהם" חיים עד העולם. —■ ולפענ״ד מכל הדברים האלה לקח מאור עינינו הרמני׳ם ז״ל את כל דבריו בהלכות מלכים פי״א ה״ד, ששיפר נשבח האיש ממלכי בית דוד, שלא סימן ה', שוטה כיב "מאי קטן שלא כצו נו חדשיו הב׳ הרגימו!ה ש״ח תמנעט בלבושיו," ולפטנ״ל רמזו נזה לשאול שלמיד ר״ג, יקרי ליה "קטן שלא כלו לו סדשיו,' ע״ש מאמר מחוקקם (משיא ה׳ ׳"ז וכוי)« אל שחשבו כי באשי להפר אה השורה או אש הנביאים ונוי לכן כל המשיר אשש מן המצוש האלה הקטנוש והמלמד כזאז אה האנשים קטן •קרא נמלנות שמים," וטש״ו קראו «העדי שאול אוהו "קטן ןבמלביה שי!<^) שלא כלו לו שרש«,« כי שורה ובריס חדשה מאשו יצאו ולש היה קן ואחריש לסדשיו. —