Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 105

.Von Salomo Frankel (המשך »דף 32). 2) והכה שימני והוי ההמיה למנוחה נפש פיה יחידה, מנן איש שי!. (ההולך מחיל אל חיל) אחר »יתהו, שיהיה נקרא גם אחר מיתהו נשם "איש חי" ע״י האות אמת שעל (מצחה) מצח תחיה, הצרורה בצרור החיים האמימיס (אוצר יראת ד'), "את ד׳ אלהיך " כאשר היפה באמנה אתו, מעת הייתה בבתי גואי כשהוא יום — פתוחי היא זאת תאמת, ראינו במכתב, מכתב אלהים, מרות על האדם בצלם ודמות, ובאמור, — וגס שמענו, מהכתיב "חי ' בהפסיק, "בן איש חי," וכמאמרם (ברכות י״ס נ׳) "בן איש אעו כולי עלמא נכי מתי כינהו אלא בן איש חי שאשילו בביתו נקרא חי," ומפרט כתוב תזה אנו לומדין על כלל הצדיקים, ות״ח האמיתים למודי י׳ (שלא באו לרבות ״את ל אלהיך" כהמינים, — אלא אדרבה "את ד' אלהיך בא לרבות אותם לאחדם לאחד, אחד האמיתי, נהפיתקא של אמת אשר בהמיה אמת יחידה דומני לתו מרקיע לארעא בהשראת שכנתו באדם), — אשי רוח הקודש דוגר בם, ומלתו על לשונם, כמשה אהרן אלעזר ושמואל וכוי שכתוב בתם מיתה (שימן בי), ובכ׳ז נקראים חיים, כי הכתיב "חי" נגד הקרי "חיל" ננניתו. לא ללמד על עצמו יצא, רק ללמד על תקרי מכלל הצדיקים אנשי מיל. בתלכם מחיל אל חיל ואין להם מנוחת, עד אשר יראו "אל אלתים בציון" בהופעתו למלאכתו ואומניה׳, נשבעת עיני ד׳ שיאה לאמיתת׳, — בכל מעשה בראשית בכי שוב — ואז ישר יחזה פכימו, — וכפי דרשת ר״מ, "נווב מאוד זה תמות," כי המות בנשיקה הטוב מאוד, בהתדבקות פנים אל פנים — כמו היכי דנשקי ארעא ורקיע אהדדי, — לא יראה עין בשר ומי (בעו״הז) הנלכד ברשת חטא עין הדעת טוב ורע, ימנקש חשבונות רבים, אבל האיש שכבש את יצרו, הוא מלאך המות בעקאו גם מיצ״הל טוב (עיין ייישלמי שיטה פ״ה ה״ה) והפשיר עמו לעבוד מאהבה בשעבודה שבלב, לקרב כל האדם תחת כנפי השכינה — והפשרה באה אחרי מצחו בלבנו המסילה, לדרכי ד' הישרים, תעולין בסולם ענוה בית אל, אשי אמר לעולמו די, והשוכן את דכה, והשרה שכנתו על הנמוך שבהרים, יעל קולם ענוה הזאת נתן לנו את תורתו (וכמאמרם "תורה סולמה ענוה), וחיי עולם נעע בתוכינו סימן גי) — איש חיל כזה ש לא מ ת בע טי ו של נחש, הוא רואת במיתתו, ובנחת רוחו, להאות אמת שבמצח החיה אצלת, ולהפיתקא של אמת דנפל להו מרקיע לארעא, דנשקי אהדדי, נחי עולמים ואז יצאת נשמתו סימן נ', ולמימה כזאוב המאווה בלעם באמלו (במדבר כ״ג) .«< מנה עפל •עקב וכזי“ כלומר, אף לאחר שסב הגיף לנופרו, מיה יחיה בקפל ומספר הצדיקים (פלא נקסי משנוגוח רבים) הנכמניס לחיים, ח" עד מן העולם ועד העולם, כי כל ־שלאל יש להס מלק לעולם הנא (וחלקם הוא גאסד האממי) ונס במיממם וקבורמס, אסלי פשב הגוף לעפר שנלקח משם, נקראים חיים, ולמיחה ואמליס החוזים פנימי בישלם מאב, נאמרו "ממוח נפשי מות ישלים" (ב׳ •שרים דרכי ד' וצדיקים ילכו נס מסי אל חי ממי• ערה־, למי׳ עו׳הב). סימן ג', ולזה החסוונו (חגיגה י״ד בי) נאמלם על אחר, שקצין ננע־עוה, שיינו שהכחיש בהשארה הנפש, והרי הוא כאלו קצן ננע־עוח חיי עולם• ממקום מנולם, כבמוב ואמם הדבקים נד' אלהיכס סיים כולכם היום, — ונקצצו ננט־עוה ח" עולם יצא לסלנוס ואתם הדבקים נד' אלהיכס סיים כולכם היום, — ונקצצו ננט־עוה חיי עולם יצא לסלנוס דעה כמחמלם ןשם.) "חמר הוחינ וחיעליד הנוח גברא מההוא עצמא ציפוק לימהנ׳ נההוא עלמא*.